חוקרים: לאה רוזן¹, יעל בר-זאב², ווגאן ריס³, גיף פונג⁴, שנן גריבלי⁴, דוד שטיינברג¹

רקע: שימוש בטבק וחשיפה לטבק מהווים הגורם המוביל למוות בטרם עת בישראל ובעולם.

מטרות: 1. להעריך שימוש וידע לגבי מוצרי טבק;
2. להבין את העדפות המעשן למסרים בעלוני מידע בתוך אריזות מוצרי טבק;
3. להשיג מידע על הערכת המדיניות של אמנת המסגרת לפיקוח על טבק (FCTC), בשיתוף פעולה עם הפרויקט הבינלאומי להערכת מדיניות לבקרת טבק (ITC).

שיטה: סקר טלפוני, שנערך באביב 2022, התבסס על מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+), ושוקלל למאפייני האוכלוסייה. נכללו 659 משיבים. שיעור ההיענות היה 62%. מחקר איכותני נערך עם 25 מעשנים ומעשנים לשעבר, בגילאי 67-18.

ממצאים עיקריים: רוב המשתתפים (75%) תמכו בהעלאת הגיל החוקי של מכירת טבק מ-18 ל-21; 82% תמכו בהוספת אזהרות בריאותיות גרפיות על חפיסות הטבק; ו89% תמכו בהצעת חוק לאיסור עישון באזורים משותפים בבנייני דירות. חדירת עשן טבק לבתים פרטיים על כמעט 40% מהנשאלים, כאשר אלה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך חוו שיעור גבוה יותר של חדירה. ידע על נזקים עלה מאז 2010, אמנם נשאר חלקי. היה בלבול לגבי סיגריות אלקטרוניות ו-IQOS. רק חמישית מהאוכלוסייה ענתה נכון לגבי מתי מתרחשת חשיפה. כמעט 3/4 מהמשתתפים נחשפו לעשן טבק.

מסקנות: נדרשת פעולה נחרצת כדי להפחית את השימוש והחשיפה של טבק, וכדי לאפשר לישראל להיות שוב מובילה בתחום בקרת טבק.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: 1. יש לקדם חקיקה להעלאת גיל המינימום של מכירת טבק מ-18 ל-21, לאזהרות גרפיות על חפיסות הטבק ולאיסור עישון באזורים משותפים בבנייני דירות.
2. נדרש בדחיפות יישום של עלוני מידע בתוך חפיסות מוצרי טבק, מבוסס על ממצאי המחקר, מדיניות שחוקקה כחובה על ידי הכנסת ב-2018 אך טרם יושמה.
3. נדרשת הגנה ממשלתית מפני חדירת עשן טבק לבתים פרטיים. התיק הנוכחי בבית המשפט העליון בנושא עישון שכנים (1416/21) מהווה הזדמנות מצוינת לישראל להיות מובילה עולמית בבקרה על טבק.
4. לנרמל מצב שבו אנשים בישראל לא יעשנו ליד אחרים.
5. חשוב להמשיך ניטור של המצב בשיתוף פעולה עם ה-ITC.

תאריך סיום המחקר: 05/2023