העלות החברתית של מגפת הקורונה בישראל במהלך 2021-2020
חוקרים: עמיר שמואלי1, אסנת פלד2, אלה שחר2
- האוניברסיטה העברית בירושלים
- בנק ישראל
רקע: העלות החברתית (social cost) של מגפת הקורונה בשנים 2021-2020 היא סכום העלויות הישירות והעקיפות והערכים הכספיים של הנזקים – ושל הצעדים שננקטו לבלימתה – שהמגפה גרמה בתחומי החיים השונים.
זיהינו שבעה רכיבי העלויות בתחומים השונים כדלקמן: אבדן תוצר, עלות פיסקלית, שוק העבודה, תחום הבריאות, תחום החינוך, אלימות נגד נשים במשקי הבית ותחבורה. באופן כללי, עלויות המגפה כוללות רכיבים הנמדדים בערכים כספיים (כגון אבדן תוצר או הוצאות הממשלה) ורכיבים הנגרמים מאבדן רווחה (welfare loss) (כגון תמותה, הרעה בבריאות הנפש או השמנה). במצבים אלה מקובל להעריך את אבדן הרווחה במונחי הערך הכספי של שנות חיים או שנות חיים מתוקננות לאיכות חיים (QALYs) שאבדו.
זיהינו שבעה רכיבי העלויות בתחומים השונים כדלקמן: אבדן תוצר, עלות פיסקלית, שוק העבודה, תחום הבריאות, תחום החינוך, אלימות נגד נשים במשקי הבית ותחבורה. באופן כללי, עלויות המגפה כוללות רכיבים הנמדדים בערכים כספיים (כגון אבדן תוצר או הוצאות הממשלה) ורכיבים הנגרמים מאבדן רווחה (welfare loss) (כגון תמותה, הרעה בבריאות הנפש או השמנה). במצבים אלה מקובל להעריך את אבדן הרווחה במונחי הערך הכספי של שנות חיים או שנות חיים מתוקננות לאיכות חיים (QALYs) שאבדו.
שיטה: הערך הכספי של שנת חיים אבודה שאומץ בעבודה זו הוא, לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי, שלוש פעמים התמ"ג לנפש (466,311 ₪ בשנת 2019). חישבנו את פגיעת הקורונה על ידי השוואת המצב בפועל (או המצב החזוי בעתיד, בהתאם לתחזיות עדכניות) למצב שהיה צפוי טרום הקורונה. בחלק מהתחומים השווינו את השינוי ב-2021-2020 למגמה – או לממוצע - שנוצרה בשנים קודמות ל 2019. בחלק אחר, בהיעדר נתונים, הגדרנו את השינוי ביחס לשנת 2019. ניתן לשער שבמקרים אלה אומדן השינוי עלול להיות לא מדויק.
ממצאים עיקריים: העלות הכוללת של מגפת הקורונה בישראל בשנים 2021-2020 הסתכמה בכ-880 מיליארד ₪ שהם 64% מהתמ"ג בשנת 2019. עלות זו מסתכמת בעלות של כ 320 אלפי ₪ בממוצע למשק בית. התחום שנפגע באופן החמור ביותר הוא תחום הבריאות ועיקר הפגיעה נגרם על ידי העלייה ברמות החרדה והדיכאון. היקף העלות החברתית בתחום הבריאות שקולה לכ 27% תוצר. העלות בתחום החינוך מסתכמת בכ 23% מהתוצר. אבדן התוצר, העלות הפיסקלית והפגיעה בשוק העבודה מהווים כ 14% תוצר. העלות כתוצאה מעלייה באלימות מסתכמת בכ 0.4 אחוזי תמ"ג, והירידה בנסועה, בתאונות הדרכים ובגודש בכבישים הביאו לחיסכון של 0.4 אחוזי תמ"ג.
מסקנות: סביר שהעלות אותה אמדנו היא הערכת חסר: למרות ניסיונותינו לכלול כמה שיותר תחומי חיים, חלק מהעלויות שזיהינו לא הצלחנו לכמתן, ויש לשער שקיימים תחומים ואפיקים נוספים, שחלקם כלל לא ידועים בהווה, אותם לא הבאנו בחשבון.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: למרות שהדו"ח מפרט נתונים השוואתיים ממדינות אחרות, השוואה ישירה ומלאה של העלות החברתית של הקורונה במונחי תוצר תצטרך להמתין לפרסומם של מחקרים דומים מארצות אחרות.
מס’ מחקר: ממ/2020/4
תאריך סיום המחקר: 07/2022