חוקרים: איליה קגן^{1, 2}, צביה בר-נוי¹, נורית פורת³

רקע: בשנים האחרונות מתחזקת התפיסה שהידע והניסיון של מטופלים במערכת הבריאות עשויים לתרום לקידום איכות ובטיחות. עד כה, תרבות האיכות והבטיחות נבחנה מנקודת מבטו של העובד בארגון ואילו תפיסת המטופלים את התרבות הזאת טרם נחקרה.

מטרות: 1. לתאר ולבחון פערים בתפיסת תרבות האיכות ובטיחות הטיפול מנקודת מבטם של המטופלים והמטפלים בבתי חולים כלליים
2. לבחון קשר בין תפיסת תרבות זו לבין מעורבות מטופלים בטיפול ושביעות רצונם מהטיפול באשפוז כללי
השערת המחקר:
1. קיים פער בתפיסת תרבות האיכות ובטיחות הטיפול בין המטופלים לבין הצוות המטפל
2. קיים קשר בין תפיסת התרבות לבין מעורבת המטופל בניהול הטיפול ושביעות רצונו מהטיפול

שיטה: מחקר תיאורי בו השתתפו 390 אנשי צוות ו-726 מטופלים, שאושפזו 3 ימים לפחות במחלקה. הנתונים נאספו באמצעות שאלון מובנה למילוי עצמי.

ממצאים עיקריים: מטופלים העריכו את כל מדדי האיכות גבוה יותר לעומת אנשי הצוות למעט מדד שבדק את טיב התקשורת עם המטופלים, בו לא היה הבדל בין הקבוצות. נמצאו קשרים מובהקים בין מעורבות המטופלים בטיפול ושביעות רצונם מהטיפול ובין תרבות האיכות והבטיחות. נמצא כי תפיסת תרבות האיכות ניבאה באופן חזק ביותר את שביעות הרצון מהטיפול ואת מעורבות המטופל בטיפול. דוברי ערבית דרגו חלק ממדדי האיכות נמוך לעומת דוברי עברית ורוסית.

מסקנות: קיים פער בין תפיסות תרבות האיכות והבטיחות בין אנשי צוות ומטופלים בבתי החולים ובין מטופלים דוברי ערבית לעומת דוברי עברית ורוסית. תפיסת תרבות האיכות ומעורבות המטופלים בטיפול חשובים ביותר לשביעות רצון המטופלים מהטיפול.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש להגביר את מעורבות המטופלים בטיפול דבר שיעזור בקידום איכות ובטיחות הטיפול וכן יגביר את שביעות הרצון מהטיפול.

תאריך סיום המחקר: 12/2015