חוקרים: סיגל גולדין¹, איתן לוננפלד^2,3

רקע: שיעורי הצריכה של טיפולי IVF בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם וגדל בהתמדה בעשורים האחרונים ללא קיומו של מסד נתונים פרוספקטיבי. דפוס זה נתמך ע"י מימון ציבורי פרוגרסיבי במסגרת ביטוח בריאות ממלכתי, באופן שאין לו תקדים בעולם כולו. עד כה לא נערך דיון ציבורי שיטתי בהשלכות, במחירים, ובמשמעויות האתיות-חברתיות של דפוס ייחודי זה.

מטרות: איסוף וניתוח נתונים אמפיריים על המשמעויות וההשלכות המעשיות של המדיניות הנהוגה בישראל מנקודת מבטם של רופאים מומחי פריון, שישמשו כבסיס לדיון ציבורי מושכל ולבחינת היתכנותם של שינויים.

שיטה: ניתוח כמותני ואיכותני של התנסויותיהם, תפיסותיהם ועמדותיהם של מומחי פריון ביחס לדפוסי השימוש ומדיניות טיפולי IVF. הנתונים נאספו באמצעות שאלון בקרב 70% מרופאים המומחים בכל יחידות ה IVF בארץ (N=65) וראיונות עומק עם מספר מצומצם של מומחים (N=12).

ממצאים עיקריים: (א) רובם המכריע של הרופאים סבורים כי יש להנהיג שינויים במדיניות המימון הציבורי של טיפולי IVF, באופן שישקף בצורה טובה יותר את הידע המקצועי הקיים לגבי יעילות/נחיצות הטיפולים המוצעים. (ב) עיקר השינויים המוצעים: הגבלת מס' הטיפולים, הורדת גבול גיל לזכאות לטיפול, הקצאת משאבים לטיפולים/שירותים אחרים שאינם מכוסים כיום. (ג) רופאי הפריון נכונים לתרום לתהליך עיצוב מדיניות טיפולי הפריון.

מסקנות: רופאי הפריון בישראל סבורים כי יש להנהיג רפורמה חלקית במדיניות המימון הציבורי של טיפולי הפריון, שתייעל את השימוש במשאבים הקיימים באמצעות צמצום הכיסוי הניתן כיום לחלק מהרכיבים והקצאת משאבים לכיסוי טיפולים/שירותים אחרים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הקמת מסד נתונים פרוספקטיבי המחייב הכנסת כל המטופלים והקמת גוף מקצועי אופרטיבי (צוות חשיבה/ וועדה מקצועית), שיכלול נציגים של רופאי הפריון הבכירים בארץ, ויעדכן בהסתמך על מסד הנתונים הפרוספקטיבי באופן מעשי את ההנחיות הקיימות בנוגע לזכאות לטיפולי פריון במסגרת סל הבריאות הבסיסי.

תאריך סיום המחקר: 09/2013