תמרוץ השימוש במסרים בריאותיים מהימנים – הצעה למסגרת רגולטורית חדשה
חוקרים: רונן רגב כביר1, תמר נבו1
- אמון הציבור
רקע: קיימת הסכמה שלמסרים בריאותיים השפעה על הרגלי הצריכה וההתנהלות העסקית כאחד. בישראל קיימת אסדרה - איסור הטעית הצרכן, הגבלת ייחוס מסרים למזון, הגבלות בשיווק שירותים רפואיים ועוד- אך היא שונה במבנה ובשיטה מרוב המדינות המפותחות.
מטרות: 1. הערכת ההשלכות החברתיות של משטר הפיקוח בישראל על מסרים בעלי אופי בריאותי
2. קביעת בסיס מושכל למקבלי ההחלטות בעניין מידת ההתערבות הנחוצה בתחום ואופיה.
המחקר נערך לפי הגישה של ניתוח השפעות רגולציה (Regulatory Impact Analysis), תוך התמקדות בבחינה רב מימדית של הרגולציה הישראלית על מסרים בריאותיים בכלל ההיבטים הרלוונטיים.
2. קביעת בסיס מושכל למקבלי ההחלטות בעניין מידת ההתערבות הנחוצה בתחום ואופיה.
המחקר נערך לפי הגישה של ניתוח השפעות רגולציה (Regulatory Impact Analysis), תוך התמקדות בבחינה רב מימדית של הרגולציה הישראלית על מסרים בריאותיים בכלל ההיבטים הרלוונטיים.
שיטה: מחקר כלל ארבעה ערוצים מרכזיים:
1. השוואה מקיפה של הרגולציה הישראלית לזו באירופה ובארה"ב, הן ברמת הכללים והן ברמת האכיפה.
2. שאלון לעסקים למיפוי עמדות והתנהלות סביב תחום המסרים הבריאותיים.
3. בקרת עסקים על מסרים בעלי משמעות בריאותית בפרסומים מטעמם.
4. סקר צרכנים בעניין מידת האמינות הנתפסת של מסרים בריאותיים והמרכיב שהם תופסים בהחלטת הקנייה.
1. השוואה מקיפה של הרגולציה הישראלית לזו באירופה ובארה"ב, הן ברמת הכללים והן ברמת האכיפה.
2. שאלון לעסקים למיפוי עמדות והתנהלות סביב תחום המסרים הבריאותיים.
3. בקרת עסקים על מסרים בעלי משמעות בריאותית בפרסומים מטעמם.
4. סקר צרכנים בעניין מידת האמינות הנתפסת של מסרים בריאותיים והמרכיב שהם תופסים בהחלטת הקנייה.
ממצאים עיקריים: 1. איסור ייחוס סגולות הריפוי הגורף מבדל את ישראל באופן משמעותי ממשטרי פיקוח על מסרים בריאותיים באירופה ובארה"ב.
2. בישראל קיימת שכיחות גבוהה של מסרים בלתי אמינים בשוק, לצד זאת קיים חוסר משמעותי באכיפה על שימוש במסרים מסוג זה.
3. משטר הפיקוח בישראל משפיע מייצר חוסר בהירות רגולטורית וודאות נמוכה לעסקים, הוא מאופיין בהעדרם של תמריצים וכלים להכוונת העסקים לציות בחוק.
4. משטר הפיקוח הנוכחי משפיע על רמת האמון של הצרכנים במסרים שהם נחשפים אליהם.
5. בישראל קיים חוסר חיבור מספק בין משרד הבריאות לרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן.
2. בישראל קיימת שכיחות גבוהה של מסרים בלתי אמינים בשוק, לצד זאת קיים חוסר משמעותי באכיפה על שימוש במסרים מסוג זה.
3. משטר הפיקוח בישראל משפיע מייצר חוסר בהירות רגולטורית וודאות נמוכה לעסקים, הוא מאופיין בהעדרם של תמריצים וכלים להכוונת העסקים לציות בחוק.
4. משטר הפיקוח הנוכחי משפיע על רמת האמון של הצרכנים במסרים שהם נחשפים אליהם.
5. בישראל קיים חוסר חיבור מספק בין משרד הבריאות לרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן.
מסקנות: 1. ביטול איסור ייחוס סגולות הריפוי הגורף והחלפתו במסגרת תקנות שתאפשר שימוש במסרים בריאותיים, תחת היותם אמינים ומבוססים, וקביעת כללים ברורים לשימוש מושכל במסרים מסוג זה.
2. מיסוד שיתוף פעולה בין הרשות להגנת הצרכן, שתוביל את האכיפה והרגולציה בתחום בהתאם להנחייה וליווי מקצועי של משרד הבריאות שיקבע מהו מסר בריאותי מהימן
3. הקמת גוף ייעודי במשרד הבריאות שיעסוק באישור ותיקוף מסרים, קביעת מדיניות וזיהוי מגמות וצרכים בתחום. גוף זה ראוי שישולב עם מהלך להקמת רשות מזון מרכזית בישראל שתיקח אחריות כוללת על נושא המזון בישראל.
4. מומלץ לתת עדיפות למסגרת אכיפה שתפעל בשקיפות ותייצר הרתעה אפקטיבית מאי ציות לחובת ביסוס המסר והתאמתו למוצר.
2. מיסוד שיתוף פעולה בין הרשות להגנת הצרכן, שתוביל את האכיפה והרגולציה בתחום בהתאם להנחייה וליווי מקצועי של משרד הבריאות שיקבע מהו מסר בריאותי מהימן
3. הקמת גוף ייעודי במשרד הבריאות שיעסוק באישור ותיקוף מסרים, קביעת מדיניות וזיהוי מגמות וצרכים בתחום. גוף זה ראוי שישולב עם מהלך להקמת רשות מזון מרכזית בישראל שתיקח אחריות כוללת על נושא המזון בישראל.
4. מומלץ לתת עדיפות למסגרת אכיפה שתפעל בשקיפות ותייצר הרתעה אפקטיבית מאי ציות לחובת ביסוס המסר והתאמתו למוצר.
מס’ מחקר: ממ/2014/4
תאריך סיום המחקר: 12/2015