חוקרים: נטע בנטור¹, דניאל אזולאי², אמיתי אוברמן³

רקע: חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 30/2009 חייב את שירותי הבריאות להפעיל תוך ארבע שנים שירות פליאטיבי ולהכשיר לכך צוות רב-מקצועי יעודי.

מטרות: המחקר מציג תמונה מקיפה ועדכנית של השירותים הפליאטיביים בבתי חולים (בתי"ח) כלליים ובמרכזים רפואיים גריאטריים שש שנים לאחר צאת החוזר.

שיטה: נערכו ראיונות פנים-מול-פנים עם 85 מנהלי בתי"ח, אחיות ראשיות ומנהלי מחלקות ויחידות, ב-25 בתי"ח כלליים וב-10 מרכזים גריאטריים.

ממצאים עיקריים: - בחמישה בתי"ח כלליים יש אגף אונקולוגי משולב (אונקו-פליאטיבי) ומחלקות הוספיס מרכז אונקולוגי-פליאטיבי רב-מקצועי או הוספיס מזה שנים רבות.
- עשרה בתי"ח פיתחו שירות של יעוץ פליאטיבי והקצו לכך ½-1 תקן ממשאביהם הפנימיים, שרובם מאוישים בידי אחיות ורק בשני בתי"ח בידי רופא מומחה. בשישה בתי"ח נוספים, רובם בינוניים-קטנים
ובפריפריה, מנסים לתת טיפול פליאטיבי באמצעים שונים, אך לא הקצו לכך תקן ייעודי, ובארבעה בתי"ח אין התייחסות לנושא.
- בארבעה מרכזים גריאטריים עקרונות הטיפול הפליאטיבי אינהרנטיים לַטיפול הגריאטרי הכולל בכל המחלקות, במטרה להקל בסימפטומים ולהפחית סבל. בשני מרכזים המחלקה לסיעוד מורכב משמשת
מחלקה לטיפול פליאטיבי, ובארבעה מרכזים נוספים פועלת "ועדה פליאטיבית" אך הפעילות בפועל מועטה.
- החסמים המרכזיים לפיתוח השירות: העדר דרישות ברורות בחוזר מנכ"ל ותקציב לתקנים ייעודיים; מחסור ברופאים ואחיות מומחים בתחום; חוסר הכרות ומודעות של הצוות הרפואי והציבור הרחב; וקשיים
משפטיים. בנוסף, היועץ הפליאטיבי עובד לבד, למרות שנקבע שיש לבנות צוות רב-מקצועי.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: בשנים האחרונות חל פיתוח בשירותים הפליאטיביים אך יש צורך בפעולות נמרצות לקידומם, ובכלל זה הגדלת מספר הרופאים המומחים בתחום, השקעת משאבים ובמיוחד הקצאת תקנים והגברת המודעות והידע של צוותי בתי החולים.

תאריך סיום המחקר: 08/2015