חוקרים: איל צימליכמן¹, אהרון לובצקי¹

רקע: טרומבואמבוליזים ורידי (VTE) - השילוב של תסחיף ריאתי ופקקת ורידים עמוקים (DVT) קשורים לתחלואה ותמותה. בארצות הברית ישנם יותר מ- 600,000מקרים של VTE בשנה. שכיחות של VTE בקרב חולים בסיכון המאושפזים ללא מתן טיפול מונע יכולה להגיע ל- 10% -20%. טיפול מניעתי ל-VTE במשך של 6-14 יום באשפוז אקוטי הוכח כיעיל ובטוח בניסויים קליניים, לכן ההנחיות כיום ממליצות על טיפול מניעתי ב-VTE בחולים מאושפזים. בשנים האחרונות מצטברות עדויות על יעילות מתן טיפול פרופילקטי, גם בתקופה לאחר האשפוז.
ההיענות למתן טיפול פרופילקטי לאחר האשפוז הינה נמוכה עוד יותר מזו באשפוז.
התראות אלקטרוניות הראו מכבר יעילות בהעלאת ההיענות למתן טיפול מונע במהלך האשפוז ואף גרמו לירידה בשכיחות מקרי ה-VTE באשפוז.

מטרות: הערכת יעילות שילוב של התראות אלקטרוניות בשיפור ההיענות למתן טיפול מניעתי ל-VTE ומניעת אירועי VTE בתקופה של 90 יום לאחר האשפוז.
השערת העבודה: התראות אלקטרוניות בעת שחרור החולה מאשפוז יעלו את ההיענות למתן טיפול מניעתי עבור VTE בתקופה שלאחר האשפוז ויורידו את היארעות מקרי ה-VTE שלאחר האשפוז.

שיטה: מחקר תיאורי רטרוספקטיבי–פרוספקטיבי. במחקר נאספו נתונים מכלל המחלקות הפנימיות. בקבלת חולה לאשפוז, מוערך הסיכון שלו לפתח VTE באשפוז ע"י ציון Padua. על פי ציון זה יזוהו חולים בסיכון גבוה לפתח VTE גם בתקופה שלאחר האשפוז. לפני שחרור החולה מאשפוז תוצג התראה ממוחשבת לרופא אשר תמליץ על המשך מתן קלקסן מניעתי לפי תוצאות ציון PADUA. הפאזה ה-1 כללה איסוף רטרוספקטיבי של נתונים על השימוש לפני המחקר. בפאזה 2 נאספו נתונים חודשיים פרוספקטיבית ב 4 מחלקות אשר לא קיבלו התרעה אלקטרונית ו3 מחלקות עם התרעה אלקטרונית טרם השחרור. בפאזה ה-3 נקבל מידע לאחר האשפוז משרותי בריאות כללית המידע יכלול: אשפוזים חוזרים, תמותה, הופעת אירוע VTE חדש, אחוז קבלת מרשם למתן קלקסן מניעתי המידע אינו אגרגטיבי והמידע שיועבר מהכללית הינו מידע מעובד סטטיסטית לשימוש מחקרי בלבד. בפאזה הראשונה והשנייה ההבדלים בין הקבוצות נבדקו על ידי Chi Square.

ממצאים עיקריים: במחקר נכללו 7343 תיקים רפואיים שנאספו בין השנים 2017-2019 הכוללים את הפאזה הראשונה והשנייה. בפאזה הראשונה נדגמו רטרוספקטיבית 999 תיקים מכלל 7 המחלקות הפנימיות. מתוך כל התיקים שנדגמו, 26 מטופלים, המהווים 2.6% מכלל הנבדקים, השתחררו עם קלקסן מניעתי שציון הפדואה שלהם היה 4 ומעלה. בפאזה הראשונה לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בין המחלקות הניסוי לבין מחלקות הבקרה) (p =0.19 . פאזה השנייה נדגמו פרוספקטיבית 6344 תיקי מטופלים. 2339 מתוכם היו בקבוצת הניסוי (3 מחלקות אשר קיבלו התראה) ובהם 50 חולים, המהווים 2.14% מכלל הנבדקים, השתחררו עם קלקסן מניעתי. מתוך 4007 נבדקים בקבוצת הבקרה 33 מטופלים, המהווים 0.82%, השתחררו עם קלקסן מניעתי. בפאזה השנייה נמצא מובהקות סטטיסטית בין קבוצת הניסוי עם ההתראה האלקטרונית לבין קבוצת הבקרה ללא ההתראה האלקטרונית ברמת מובהקות 0.0001≥p.

מסקנות: התראה אלקטרונית טרם השחרור הגבירה באופן מובהק את מתן ההמלצות לטיפול מונע לאחר השחרור.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: עלייה במתן טיפול מונע עבור VTE לאחר אשפוז תפחית את שכיחות ה-VTE ותשפר את תוצאות הטיפול בחולה. כתוצאה ממניעה של מקרי VTE וסיבוכיהם ירד עומס משירותי הבריאות ויחסכו משאבים, שיוכלו להיות מוקצים מחדש. טיפול מונע ב-VTE לאחר אשפוז לאוכלוסיות בסיכון יוכל להיות מוחל על כלל מערכת הבריאות.

תאריך סיום המחקר: 02/2020