חוקרים: אורית קרניאלי-מילר¹

רקע: מקצוענות, הכוללת ערכים והתנהגויות, כגון מחויבות למטופלים והתנהלות מכבדת, נתפסת כמיומנות ליבה ברפואה והכרחית לטיפול איכותי שבו "המטופל במרכז". לסביבה ארגונית בה התרבות לא-מקצוענית, השלכות שליליות על רווחת הרופאים ועל התנהגותם כלפי הצוות והמטופלים.

מטרות: בחינת שתי התערבויות חדשניות בחטיבה כירורגית, לשיפור איכות הטיפול – באמצעות קידום מקצוענות ופיתוח חוסן למניעת שחיקה.

שיטה: הערכת אורך איכותנית בשלוש נקודות-זמן בשילוב מערך כמותני ניסויי "לפני-אחרי". ראיונות עומק חצי-מובנים, תצפיות ושאלונים לדיווח-עצמי לצוות הרפואי ולמטופלים/לבני משפחתם (N=391). ניתוח איכותני בשיטת "תיאוריה מעוגנת בנתונים" ו"השוואה מתמדת". ניתוח כמותני ב-SPSS (פירסון, רגרסיות, Sobel ו-t).

ממצאים עיקריים: באיכותני: לפני ההתערבות היו פערים בהגדרת מקצוענות, כשמתלמדים ציפו גם להתנהלות בה "המטופל במרכז" – שלתחושתם ולתחושת המטופלים חסרה. ניכרה אווירה קשה בחטיבה, חסר במשוב בונה ובעזרה הדדית. בקבוצת "חוסן" נחוו קושי לשתף בנושאים אישיים, לאור חוסר אמון ובטחון בתהליך. מעטים אימצו כלים להפחתת לחצים. בקבוצת "מקצוענות" נוצר מרחב להכרות בין-אישית, שאיפשר שיח על מקצוענות, הפחית בדידות, העלה מודעות להתנהלות מקצוענית ומוטיבציה לשינויים שהורגשו בחטיבה.
בכמותני: נמצאו קשרים ישירים בין תרבות מקצוענית להתנהגות מקצוענית מחלקתית; וקשר עקיף בין התרבות להתנהגות האישית, המתווך באמצעות שחיקה (דה-פרסונליזציה). לאחר ההתערבות עלתה המקצוענות (תרבות והתנהגות מחלקתית).

מסקנות: ההתערבויות סייעו לשינוי חיובי במקצוענות בחטיבה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: לשיפור התרבות וההתנהלות המקצוענית, חשוב להשקיע ברופאים ובמערכות יחסיהם.

תאריך סיום המחקר: 12/2021