המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

שימוש במסכים בגיל הרך במהלך המלחמה

חוקרים: גלית הירש יחזקאל1, עמר בר יוסף 2, אנג'לה שטרית1
  1. מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, מרכז רפואי שיבא
  2. המכון להתפתחות הילד, מרכז רפואי שיבא
רקע: מסכים לרבות טלוויזיה, מחשב, וטלפון סלולרי נוכחים בחיי ילדים החל משלבים מוקדמים מאוד לחייהם באופן נרחב, ובזמן המלחמה עלה החשש להגברת השימוש בהם.
מטרות: להעריך את הקשר בין מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ומצב המשפחה במלחמה, לבין דפוס השימוש במסכים, והשינוי שחל בשימוש של ילדים בגיל הרך במלחמת חרבות הברזל.
שיטה: שאלון למילוי עצמי הועבר להורים לילדים בגיל 1-5 באמצעות פאנל אינטרנטי. השאלון כלל מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, מצב המשפחה במלחמה ודפוס שימוש במסכים לפני ובמהלך המלחמה. השתתפו במחקר 906 הורים יהודים ו- 172 הורים ערבים.
ממצאים עיקריים: נמצא כי 17.5% מהילדים באוכלוסייה היהודית השתמשו בטלפון סלולארי מעל שעה ביום ובמחשב השיעור עמד על 10.3%. מספר מאפיינים סוציו-דמוגרפיים (לדוגמא גיל והשכלת הורים) נמצאו קשורים באוכלוסייה זו עם זמן מסך. 44.4% מההורים באוכלוסייה היהודית דיווחו כי ילדיהם הגבירו את השימוש במסכים בתקופת המלחמה. בקרב משפחות מפונות או כשבן משפחה היה במילואים, הגברת השימוש היתה משמעותית במיוחד (OR=1.51; 95%CI 1.23-2.01 ו- OR=1.87; 95%CI 1.01-3.49, בהתאמה). בנוסף, שיעור הילדים המשתמשים במסכים לפני השינה ובזמן הארוחות עלה בתקופת המלחמה בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה.
בקרב ילדים באוכלוסייה הערבית שיעור של מעל שעה ביום בטלפון הסלולארי או במחשב עמד על 34.8% ו-23.2% (בהתאמה) וקרוב ל-50% מהילדים באוכלוסייה הערבית הגבירו את השימוש בתקופת המלחמה.
מסקנות: ממצאי המחקר הדגימו את ההשפעה האפשרית של מצבי דחק של הורים על דפוס השימוש במסכים של ילדים בגיל הרך, בתקופת מלחמה. על מנת למזער את ההשפעות השליליות של שימוש במסכים בתקופה כזו, יש צורך בשיתוף פעולה רב גורמי (חינוך בריאות ורווחה) במתן כלים פרקטיים להורים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים של תקופה זו.
מס’ מחקר: ר/2021/115
תאריך סיום המחקר: 02/2025
דילוג לתוכן