חוקרים: איל גרוס¹, נדב דוידוביץ², עינת אלבין³

רקע: המשבר שיצרה מגפת הקורונה הציף מחדש את המתחים בין שמירת בריאות הציבור להגנת זכויות אדם, בממדים והיקפים חסרי תקדים.

מטרות: מחקר זה נועד לעמוד על מתחים אלו, במטרה למפות את השפעת צעדים שונים לבלימת המגפה על מספר זכויות אדם ולבחון את האיזונים שנעשו והחלופות הקיימות.

שיטה: המחקר שילב מומחיות ומומחים מתחום בריאות הציבור ומשפטים, תוך שימוש במתודות מגוונות שכללו בחינה של מסגרת זכויות האדם הרלוונטית, סקירה שיטתית של ספרות בריאות הציבור, סקירת התדיינויות משפטיות, ומספר ראיונות משלימים עם מומחים ואנשי מקצוע.

ממצאים עיקריים: השערות העבודה שהועלו בראשית המחקר - ועיקרן, שהתמודדות עם מגפת הקורונה הביאה לפגיעה במספר זכויות אדם בסיסיות, לרבות הזכות לבריאות עצמה, וכן הזכות לביטחון תזונתי, פרטיות ועבודה – התבררו כמבוססות. עוד עלה כי בתי המשפט ומקבלי ההחלטות בישראל תפסו את מושג הבריאות באופן צר, הממוקד במניעת תחלואה והידבקות במגפה. בה בעת, המחקר מדגים כיצד השפעת המגפה על הזכות לבריאות עצמה, כמו גם על שורת זכויות נוספות, הייתה רחבה ופוגענית בהרבה, בפרט בקרב אוכלוסיות מוחלשות ותרמה לעלייה במדדי אי השיוויון.

מסקנות: מסקנתנו מהמחקר הנה כי בישראל, כמו גם במדינות רבות נוספות בעולם, יש חשיבות לאמץ תפיסה רחבה, רב מימדית ואינטרדיסציפלינארית של מושג הבריאות, אשר תיקח בחשבון גם היבטים נפשיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים של בריאות (דוגמת בטחון תזונתי או עבודה).

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: אנו בעמדה, כי מימדים אלו חייבים להילקח בחשבון בעת התווית מדיניות המאבק בהתפרצות מגפות אחרות ובפרט במגפת הקורונה הן באמצעים לבלימת המגפה עצמה והן בתוכניות החברתיות להתמודדות עם נזקיה. יש לפעול ליישום בפועל של עקרונות "בריאות בכל מדיניות" וכן ”בריאות אחת", להילחם באי השוויון בבריאות, ולבנות מחדש את אמון הציבור שנפגע במהלך המגפה.

תאריך סיום המחקר: 06/2022