חוקרים: יקיר ברצ'נקו¹, צחית סימון-תובל¹

רקע: מעט ידוע על המידה שבה עלויות שאינן קשורות למחלה אך נצברות בעקבות הארכת תוחלת החיים של החולה (unrelated future medical costs להלן: עלויות נלוות) עשויות להשפיע על ההערכת הכדאיות הכלכלית.

מטרות: לאמוד עלויות נלוות של טיפול בסרטן-שד בישראל, ולבחון את השפעתן על הערכת כדאיות כלכלית של Trastuzumab כמקרה-בוחן.

שיטה: ראשית, המחקר אמד את העלויות הנלוות של חולות בסרטן-שד באמצעות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי ונתוני צריכת שירותי-בריאות של חולות ושל תאומות-ביקורת במשך 14 שנים. שנית, מודל מרקוב אמד עלויות ושנות חיים המתוקננות לאיכות ((quality adjusted life years, QALYs הקשורות לטיפול.

ממצאים עיקריים: העלות הממוצעת לשנה בקרב קבוצת הביקורת נאמדה ב-$2328, כאומדן ראשון לעלויות הנלוות. בהערכת הכדאיות הכלכלית נמצא כי העלות התוספתית היא $42,638/QALYללא עלויות נלוות לעומת $48,598/QALYעם. לכן, Trastuzumab נחשב כדאי מבחינה כלכלית בהשוואה לערך התוצר המקומי הגולמי בישראל ב-2019 ($43,600) רק כאשר העלויות הנלוות לא נכללו בניתוח. כאשר העלויות הנלוות נאמדו על-פי מודל התחזית המותאם למאפייני החולה, שתי העלויות התוספתיות הובילו למסקנה דומה לגבי כדאיות הטכנולוגיה (/QALY$28,996 ללא עלויות נלוות, /QALY$36,004 עם).

מסקנות: התעלמות מעלויות נלוות עשויה להוביל לתעדוף לא מיטבי של טכנולוגיות רפואיות. נדרש לאמוד את היקף העלויות הללו בהקשר הספציפי לכל אוכלוסית חולים, את השפעתן על הערכת הכדאיות הכללית וכך לקדם קבלת החלטות מבוססת ידע.

תאריך סיום המחקר: 01/2022