חוקרים: דני פילק¹, נדב דוידוביץ'¹, גבי בן נון¹

רקע: מאז חקיקת חוק ההסדרים בשנת 1998 שאיפשר לקופות החולים למכור שירותי בריאות נוספים, עלה מאוד שיעור בעלי ביטוחים משלימים והעירוב פרטי-ציבורי. תופעה זו בישראל הינה חלק מתופעה גלובלית של התפשטות העירוב פרטי/ציבורי.

מטרות: ניתוח הסיבות לעלייה בערוב פרטי-ציבורי בבריאות בישראל, בדגש על ביטוחים משלימים.

שיטה: שילוב מחקר איכותני וכמותני: ראיונות עומק בקרב רופאים והציבור בשילוב סקר לבחינת עמדות ופרקטיקות בקרב שתי האוכלוסיות.

ממצאים עיקריים: הרובד הבסיסי של הביטוחים המשלימים הפך ל"נורמה", הגבול בינו לציבורי מטושטש לכדי כך שאינו נתפס כביטוח פרטי. מאפייני רכישת הביטוחים המשלימים והמסחריים מצביעים על דפוסים של אי-שוויון. חוסר שביעות רצון של רופאים מן המערכת הציבורית ומן התנאים במקום עבודתם נמצאו כמנבאים מובהקים (0.001->) עבור הפניית מטופלים למערכת הפרטית. בחלק האיכותני נמצא כי רופאים מפנים לפרטי כדי לסייע למטופלים כשהאפשרויות הציבוריות לא נתפסות כמספקות מבחינת איכות הטיפול, מרחקו וזמן ההמתנה. בו בעת, הסטת המטופלים למערכת הפרטית יוצרת אפיק הכנסה לחלק הולך וגדל של רופאים בכירים.

מסקנות: טשטוש הגבולות והמגבלות התקציביות רבות השנים של המערכת הציבורית - מייצר מצב בו רופאים ומטופלים מנסים לתמרן בתוכה כיזמים בעוד המטופלים מנסים להחזיר לידם את השליטה בתוך אי הודאות וחוסר האמון הגובר שלהם במערכת.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: 1. שיפור תנאי העבודה במערכת הציבורית, למשל דרך יישום מנגנון העסקה "Full-Timers".
2. התמודדות עם משבר האמון של השחקנים בתוך המערכת, למשל מתן אפשרות לבחור רופא במערכת הציבורית במימון ציבורי.
3. הגדלת מקורות המימון הציבורי למערכת הבריאות.

תאריך סיום המחקר: 04/2019