חוקרים: שלומית אבני¹, נחמי באום², רועי בן משה³, טלי קניג⁴, שי קום³, אמה אברבוך¹

רקע: עוני הוא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על בריאות, מבין המדינות המפותחות רק לבודדות יש תוכניות ייעודיות.

מטרות: לנתח מדיניות ותוכניות בהתמודדות עם השפעות העוני על בריאות בישראל.

שיטה: בהתבסס על ניתוח רב שלבי של ראיונות עומק חצי-מובנים עם 43 מנהלים בכירים במשרדי הבריאות, הרווחה והחינוך, קופ"ח ובתי"ח, זוהו מגמות וקטגוריות מושגיות.

ממצאים עיקריים: מנהלים מודעים להשפעות העוני על בריאות ומצביעים על חסמים כלכליים ועל חוסר בידע ובכלים לניהול אורח חיים בריא. הם מדגישים קשיי ניווט במערכת בריאות בירוקרטית. בארגוני הבריאות לא קיימת מדיניות ממוקדת בעוני והמרואיינים התקשו לתאר תוכניות פעולה ייעודיות לטובת אנשים החיים בעוני. בכירים מארגוני הבריאות מתארים חסמים כלכליים, חוקיים ורגולטוריים המונעים מארגוניהם מתן שירות מקיף ודיפרנציאלי לאנשים החיים בעוני; לצד מחסור במידע ובמדידה בנושא כבסיס ליישוג מבוטחים ולתוכנית ארגונית-מערכתית. כל המרואיינים מצביעים על העדר שיתופי פעולה בנושא בתוך מערכת הבריאות ובינה לבין מערכות מקבילות. הועלו מספר פתרונות, מהם- הכשרות לצוותי בריאות, הצבה של בעלי תפקיד יעודיים מומחים לעוני, הנגשה פרואקטיבית של זכויות וליווי אישי בניווט במערכת הבריאות וקידום שת"פים שוטפים בין ארגוניים לצד תוכניות מדיניות לאומיות.

מסקנות: מדיניות מודעת עוני במערכת הבריאות; מדידה וניטור ייעודי לנושא; שינויי חקיקה שיאפשרו השקעה דיפרנציאלית; פיתוח בעלי תפקיד חדשים שתפקידם חיבור בין המערכות; ועבודה מתודית לפיתוח השת"פים בין המערכות.

תאריך סיום המחקר: 05/2019