חוקרים: עפרה קלטר-ליבוביץ'^{1, 2}, חיים סילבר³, דב פריימרק^{2, 4}, חבי מורד¹

רקע: אי ספיקת לב (אס"ל) קשורה בסיכון גבוה לתחלואה ותמותה, ובנטל כבד על מערכת הבריאות, בעיקר בגין אשפוזים חוזרים. תכניות המתמקדות בניהול הטיפול במחלה (disease management) הן בעלות אפקטיביות מוגבלת, מכיוון שמרבית האשפוזים החוזרים אינם עקב החמרה במחלה.

מטרות: לאפיין קבוצות של חולי אס"ל בעלי פרופיל דומה של אשפוזים חוזרים (לפי סיבה ותכיפות), ולזהות מנבאים הקשורים בפרופילים אלה.

שיטה: עוקבה של 1,360 חולי אס"ל אמבולטוריים מבוטחי "מכבי שירותי בריאות". מידע על מאפיינים דמוגרפיים, קליניים, ותפקודיים של החולים נאסף ע"י אחיות שפעלו ב-10 מרכזי אס"ל בפריסה ארצית, וממאגרי המידע של הקופה. סיכומי השחרור מאשפוזים בבתי החולים הציבוריים והפרטיים (למעט אשפוזי-יום) נסקרו, ומתוכם זוהתה וקודדה הסיבה העיקרית שהובילה לאשפוז. קבוצות החולים זוהו ע"י cluster analysis. ניתוח גורמים המנבאים באופן מובהק ועצמאי השתייכות לקבוצות שזוהו נעשה בעזרת מודל לוגיסטי מולטי-נומיאלי.

ממצאים עיקריים: במהלך מעקב חציוני של 2.6 (טווח: 0-5) שנים היו 5,192 אשפוזים בקרב 1,158 חולים; 82% מאשפוזים אלה היו דחופים. 15% מהחולים לא אושפזו כלל במהלך המעקב, ו22% לא חוו אשפוז דחוף. אס"ל הייתה סיבת האשפוז העיקרית ב-28% מכלל האשפוזים, וב-33% מהדחופים. זוהו ארבע קבוצות של חולים בעלי פרופיל אשפוזים דומה, מתוכן שתיים שהיוו יחד 13% מהחולים, צרכו 34% מהאשפוזים הדחופים, ואופיינו בשיעור תמותה גבוה במיוחד (55%). הסיבות הבולטות לאשפוזים דחופים בחולים אלה, פרט לאס"ל, כללו אירוע כלילי חד, אנמיה, מחלת ריאה כרונית, וזיהומים בדרכי הנשימה. תפקוד פיזי ירוד, תחלואה נלווית, המוגלובין נמוך וצריכת משתני לולאה בתחילת המעקב היו חלק מהגורמים שניבאו השתייכות לצברים אלה.

מסקנות: על מנת להגדיל את האפקטיביות של תכניות להפחתת אשפוזים ברי מניעה יש לזהות ולהתמקד בחולי אס"ל המועדים לאשפוזים תכופים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: על ההתערבות להיות מותאמת-אישית לפי פרופיל האשפוזים החוזרים ברי-המניעה.

תאריך סיום המחקר: 09/2021