חוקרים: טוביה חורב¹, רמי יוסף¹

רקע: קצב גידול המהיר של אוכלוסיית הקשישים בישראל, עליה בתוחלת החיים ככלל וזו של נזקקי סיעוד בפרט, מצביעים על צפי לגידול משמעותי בהוצאה הלאומית על סיעוד ובנטל על משקי-הבית. ביטוח הסיעוד הציבורי בישראל אינו אוניברסלי והסיוע הניתן צנוע יחסית. ישראל ניצבת בפני אתגרים משמעותיים הקשורים למימון ההוצאה בתחום זה.

מטרות: 1. ניתוח הידע, העמדות וההתנהגות של הפרט, בתחום הסיוע לנזקקי סיעוד.
2. ניתוח עמדות של בעלי תפקידים רלוונטים במערכות הבריאות והרווחה.
3. השוואת מודלים למימון ביטוח סיעוד, ציבורי ופרטי במדינות נבחרות.

שיטה: מחקר משולב-שיטות המבוסס על סקר בקרב האוכלוסייה הבוגרת (כמותי); ראיונות, חצי-מובנים, עם מקבלי החלטות בכירים (איכותני- ניתוח תמטי); ניתוח פרסומים רלוונטיים אודות מודלים ומגמות במדינות נבחרות:
כמקור-מימון ייעודי, לצד מקורות נוספים שנדונו. רמת הידע של הציבור אינה גבוהה. כשלי-שוק, תחזיות דמוגרפיות ואחרות, והמשבר שהתרחש בביטוח הסיעוד המסחרי, מצדיקים בחינת יציבותו של ענף זה לטווח-הארוך.

מסקנות: מהראיונות עולה שקיימת שחיקה בתפיסת מערך הסיעוד הציבורי כ"ביטוח סוציאלי". האקטואריה מבוססת על מימון בין-דורי. בעייתיות בהיקף העתודות ובהבטחת קיומן לטווח-ארוך. המימון הציבורי הניתן לנזקקים ברמת תלות בינונית-גבוהה בקהילה-נמוך יחסית. קיימת נכונות בציבור להעלאת דמי-הביטוח הלאומי.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: חיזוק מעמד הסיעוד כ'ביטוח סוציאלי'. השענות על דמי-ביטוח ייעודיים כמקור-מימון עיקרי. הגדלת המימון הציבורי ובניית עתודה אקטוארית ברת-קיימא וייעודית, בביטוח הלאומי. הגדלת הסיוע לנזקקים ברמת-תלות בינונית-קשה. מומלצת מעורבות רגולטורית משמעותית ומתמשכת בביטוח המסחרי.

תאריך סיום המחקר: 01/2019