חוקרים: יאיר צדקה^1,2, יוסף מאירוביץ'³, ליאור וולף³, אריאל בניס⁴

רקע: לאורך העשורים האחרונים ההוצאות על טיפול תרופתי גדלות והולכות. אף שבאופן מסורתי ילדים אינם צרכנים משמעותיים של טיפולים תרופתיים כרוניים, הרי שישנה מגמה של עליה הדרגתית בשימוש בטיפול תרופתי כרוני גם בילדים.

מטרות:
ניתוח מגמות השימוש בטיפול תרופתי כרוני בילדים עבור טיפולים התנהגותיים-נפשיים ואלה שאינם התנהגותיים-נפשיים לאורך העשור האחרון.

שיטה: במחקר רטרוספקטיבי, נאסף מידע אודות ניפוק תרופות כרוניות (במשך חודשיים לפחות) עבור כ 1.5 מיליון ילדים (0-18) ממאגרי המידע של שירותי בריאות כללית בשנים 2010-2019. התרופות מוינו על פי ATC, תוך זיהוי תרופות המשמשות להפרעות התנהגותיות-נפשיות מול תרופות אחרות.

ממצאים עיקריים: ניפוקים לתרופות כרוניות יותר נפוצים עבור ילדים בגילאים 0-1 ו 16-18 שנים. החל מגיל שש שנים התרופות הכרוניות הנפוצות ביותר הינן התרופות להפרעות התנהגותיות-נפשיות (ATC N06-N05). בעוד שבניפוק תרופות התנהגותיות-נפשיות בין השנים 2010 ו 2019 נרשמה עליה של כ 23.75%, בתרופות אחרות נרשמה עליה של 2.65% בלבד (Chi2 =14641.147;P<0.0001).

מסקנות: קיימת עליה בצריכה של תרופות כרוניות לאורך העשור האחרון. עליה זו ניכרת ביתר שאת בתחום ההתנהגותי נפשי.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: על קובעי המדיניות להבין את נגזרות התקציב אליה צריכות להיערך קופות החולים באופן ישיר על טיפול תרופתי כרוני בילדים ולהיערך להשפעה מלווה על כוח אדם, מערכי אבחון ועל טיפולים שאינם תרופתיים בהתאם למגמות המשתקפות לאורך העשור האחרון.

תאריך סיום המחקר: 11/2021