חוקרים: יובל בלוך^1,2, ליאור בירן^1,2, אורי גנור¹, דנה צור-ביתן^1,3

רקע: ניטור תוצאים שגרתי (Routine Outcome Monitoring), כולל הערכה חוזרת של מדדי תהליך ותוצאה בטיפול, המשמשים כמשוב למטפלים. התועלת בכך הודגמה רבות בבריאות הנפש, אולם רק מעט ניסיונות כאלה נעשו עם מטופלים ברמות מצוקה גבוהות בתנאים של מוסד פסיכיאטרי ציבורי, ואף לא אחד בישראל.

מטרות: לבחון את ההיתכנות והיעילות של הטמעת ROM במרפאות החוץ ב'שלוותה', כפרויקט חלוצי מול האתגרים הייחודיים למסגרת כזו.

שיטה: המחקר כלל 381 מטופלים שנקלטו לטיפולים שונים, ללא תלות באבחנה. בשלב ההטמעה, נערכו דיונים והדרכות בצוותים וגויסו 150 מטופלים (מהם 101 נשארו בטיפול ובמחקר).
המטופלים מילאו בכל מפגש שאלונים בנוגע למצבם ובנוגע לברית הטיפולית, ומשוב גרפי הועבר למטפליהם. בשלב ה-RCT, גויסו 231 מטופלים אשר חולקו רנדומלית לקבוצת (ROM (n=121, ולקבוצת ביקורת (n=111).

ממצאים עיקריים: אתגרים שונים עלו בהטמעה ונגעו ברגישות המידע, הצורך המתמשך לתמיכה ארגונית, לצד התנגדויות מצד מטפלים ומטופלים. אנליזות מרובות-משתנים הדגימו כי ל-ROM השפעה חיובית על הברית הטיפולית (מנבא מבוסס-היטב לתוצאות טיפול), אך לא נמצאו הבדלים מובהקים בתסמינים.

מסקנות: הטמעה של מדידות שגרתיות בטיפולים בפסיכיאטריה הציבורית היא מאתגרת מאד, ברת-היתכנות ומבטיחה. יתכן כי נדרשים יותר זמן, לצד הטמעה ארגונית-טכנולוגית טובה יותר, על מנת לממש ולהדגים את מלוא התועלת הגלומה בה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: לצורך הטמעה עמוקה ואפקטיבית של ROM, נדרשים קרוב לוודאי תהליכים מערכתיים המונחים מלמעלה.

תאריך סיום המחקר: 12/2018