חוקרים: נועה זיכלינסקי¹, גליה ברקאי², גד סגל², אייל צימליכמן², יאיר גולדנברג¹

רקע: בית חולים בבית (HAH) הופך לאלטרנטיבה בת קיימא לטיפול בבית חולים בתרחישים קליניים מסוימים. עם זאת, יעילותו עבור חולים חריפים המטופלים במחלקות לרפואה כללית-פנימית דורשת בחינה נוספת.

מטרות: להשוות את התוצאות הקליניות של חולים חריפים המאושפזים בבית חולים לעומת חולים ב- HAH ולחקור את הדינמיקה של בתי חולים היברידיים, על מנת לקבוע מדיניות ניתוב מטופלים בהתבסס על מאפיינים אישיים וקרבה, וההקצאה האופטימלית של משאבים רפואיים בין אפשרויות אשפוז מרוחק ואשפוז במקום.

שיטה: במחקר שנערך במחלקת טלה-רפואה במרכז רפואי שלישוני הושוו תוצאות מפתח קליניות של חולי HAH שהותאמו לחולים בבית החולים. פותח מודל שמתאר את ההתפתחות במצב הרפואי של מטופל ובוצעה אופטימיזציה לקביעת סף החזרה לבית חולים תחת אילוצי משאבים.

ממצאים עיקריים: ה-LOS החציוני היה קצר יותר ביומיים בקבוצת HAH בהשוואה לחולים בבית חולים. שיעורי האשפוז החוזר בתוך 30 יום לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות, אך הסיכון לתמותה תוך 30 יום היה נמוך משמעותית עבור חולי HAH.

מסקנות: HAH יכול לשמש אלטרנטיבה יעילה לטיפול בבית חולים עבור חולים חריפים, מה שעשוי להוביל לקיצור אשפוזים ולשיפור שיעורי הישרדות. אשפוז מרוחק עשוי להיות משתלם יותר עבור חולים במרחק בינוני.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: מדיניות הבריאות צריכה לשקול שילוב רחב יותר של תוכניות דומות במיוחד עבור מחלות אקוטיות. תובנות על עלות-תועלת וקרבה יכולות להנחות את קובעי המדיניות בעיצוב שירותי הבריאות העתידיים.

תאריך סיום המחקר: 08/2024