חוקרים: גיורא קפלן¹

רקע: משבר כלכלי עמוק עלול יהיה להביא את מערכות הבריאות בעולם להכרה בכך שהן אינן מסוגלת עוד לספק את כל השירותים החדשים המתפתחים כל העת , באמצעים המוגבלים שהחברה מעמידה לרשותה. הקצאת משאבים בבריאות, במצבים של מחסור כרוכה בהשלכות אתיות ונדרשת הסכמה חברתית להחלתה.

מטרות: ביצוע בדיקה של הנכונות והיכולת של הציבור ושל מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות להתמודד עם וויתורים בשירותי הבריאות, זיהוי מגמות לוויתורים בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה ובחינת ההבדל בין נטיית הציבור לבין נטיותיהם של מקבלי ההחלטות.

שיטה: פותח שאלון המכיל מודל להערכת הנכונות לוויתורים. השאלון הופנה לשתי קבוצות אוכלוסייה: מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל שכלל 609 מרואיינים ו-20 נציגים בכירים במנגנוני הרגולציה והספקת השירותים במערכת הבריאות.

ממצאים עיקריים: המסקנה החשובה ממחקר זה היא שלמרות הקושי במשימה, רובו המוחלט של הציבור וכל מקבלי ההחלטות ביצעו בהצלחה את המשימה ובחרו לוותר על פריט מסוים אחד לפחות וחלק לא מבוטל אף בחר לוותר על מספר רב של פריטים.

מסקנות: למקבלי ההחלטות, ישנו אינטרס להשתמש בציבור ככלי מערכתי. במקרים בהם יתגלה קונצנזוס רחב לפעולת קיצוב, יקל מאוד על מקבלי ההחלטות לבצע את הפעולות ויקבל תו תקן מוסרי. אנו מאמינים שעם הכנה מתאימה, אפשר בהחלט לשתף את הציבור הרחב בשיטות שונות של התייעצות ולהפוך אותו לשותף בתהליך של קצוב.

תאריך סיום המחקר: 09/2015