חוקרים: פאולה פדר-בוביס¹, ניצה היימן-נוימן², גבי בין-נון¹, מיכאל שרף³

רקע: ב-2011 נחתם הסכם עבודה חדש ובו נספח המתייחס למענקים כספיים לרופאים אשר יתחילו עבודתם ב"פריפריה", על-מנת לצמצם את המחסור ברופאים בבתי-חולים פריפרים, לשדרג את תנאי עבודתם של הרופאים ולשפר את איכות הטיפול הרפואי הניתן בבתי-החולים הללו.

מטרות: 1. למפות את הגעת הרופאים לבתי-חולים בפריפריה עם כניסתו לתוקף של ההסכם;
2. לבחון את הסיבות שהביאו רופאים לעבור לבתי-חולים שונים בפריפריה;
3. לשקף את הערכת הרופאים את תהליך מעברם לפריפריה;
4. לתאר כיצד (ובעיקר היכן) רואים רופאים אלו את עתידם המקצועי;
5. ללמוד באיזה אמצעים נוספים ניתן למשוך רופאים לפריפריה.

שיטה: מחקר משולב מתודולוגיות: כמותנית (מיפוי) ואיכותנית (ראיונות עומק חצי-מובנים עם רופאים שעברו לפריפריה). מקורות המיפוי: נתוני מחלקות כוח-אדם בבתי-חולים בפריפריה. מהמיפוי נבנתה דגימה שכללה 54 רופאים בעלי רקע מגוון. השתמשנו בסטטיסטיקה תיאורית לניתוח נתוני המיפוי ובתיאוריה מעוגנת בשדה (grounded theory) לניתוח הראיונות.

ממצאים עיקריים: רוב המתמחים שהגיעו לפריפריה הם גברים, נשואים, הורים לילדים. כמחציתם בחרו במקצוע המזכה אותם גם במענק מקצוע במצוקה. המענק היה אחד השיקולים שהביאו אותם לפריפריה, בין שיקולים מקצועיים ומשפחתיים.

מסקנות: הימצאות תקנים בבתי-חולים בפריפריה, יחד עם מתן מענקים למתמחים לצד אפיוניי בתי-החולים הביאו לגידול מספר המתמחים בבתי-החולים בפריפריה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש צורך ליישם בו-זמנית מספר מנגנונים על-מנת לשפר לטווח ארוך את אחידות פיזור הרופאים במדינת ישראל.

תאריך סיום המחקר: 05/2016