חוקרים: דויד חיניץ¹

רקע: מדידת איכות הטיפול הרפואי ופרסום התוצאות על מנת לשפר את איכות הטיפול הפך למקובל במערכות בריאות. קיימות סוגיות מורכבות לגבי המפגש בין התכניות הפורמליות למדידת איכות, לבין הקונטקסט בשטח, ובמיוחד התפיסות של רופאים ואחיות לגבי תכניות אלו.

מטרות: למפות את העמדות של בעלי עניין, ובמיוחד רופאים ואחיות, לגבי התכניות השונות למדידת איכות הטיפול הרפואי בישראל.

שיטה: מחקר איכותני אתנוגרפי המבוסס על ראיונות עומק בקרב בעלי עניין המייצגים מגזרים ורבדים הרארכיים שונים במערכת הבריאות, וקיום קבוצות מיקוד עם רופאים ואחיות מהקו בסקטורים השונים בקהילה ובבתי החולים, במערכת הבריאות. ניתוח טקסטים נעשה ע"י הפקת קטגוריות ראשיות.

ממצאים עיקריים: זוהו שש קטגוריות: תפיסות כלליות לגבי איכות, מדידה ואיכות מקצועית, דברים המעודדים והמעכבים יצירת אקלים איכות, הסביבה ההרארכית והפוליטית, ועמדות לגבי פרסום תוצאות המדדים. האחיות תופסות את אקלים האיכות במוסדות הבריאות באופן יותר חיובי מאשר הרופאים. המשיבים מצביעים על ההבדל בין מדידה ואיכות, ריבוי מדדים, ואי התאמתם לתנאי השטח. רופאים מתאמצים לשמור על האוטונומיה. פרסום פנימי של המדידות נחשב מועיל, לעומת פרסום ציבורי.

מסקנות: קיים פער בתפיסות שחקנים בדרגים שונים לשחלוף שבין סטנדרטיזציה לבין איכות מקצועית.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: לפתח גישות לניהול התכניות למדידת איכות הטיפול שיאזנו בין הרצון לקבוע סטנדרט רוחבי לבין רגישות לסמיכויות של כל מוסד ושמירת האוטונומיה המקצועית של נותני השירות.

תאריך סיום המחקר: 12/2015