חוקרים: עמית הופרט¹

רקע: על מנת להבין ולהתכונן להתפרציות עתידיות של שפעת פנדמית, פיתחנו מודל מתמטי להבנת ההתפשטות של שפעת פנדמית בישראל, אשר נועד לתאר ולנתח את התפשטות המגפה כפונקציה של המאפיינים הביולוגיים של מחולל המגיפה, של פרמטרים דמוגרפים של אוכלוסיית ישראל ושל פרמטרים התנהגותיים וכן של נקיטת באסטרטגיות חיסון שונות.

מטרות: אפיון וכימות הגורמים המשפיעים על הדינאמיקה של התפשטות שפעת פנדמית בישראל בקבוצות גיל שונות. פיתוח מתודולגיה להערכת פרמטרים על בסיס הנתונים שנאספו במהלך ההתפרצות, ניתוח הגורמים האחראים לשלושת גלי התחלואה בהתפשטות השפעת הפנדמית של שנת 2009. בחינת היעילות של אסטרטגיות חיסון שונות למיתון מגיפת שפעת.

שיטה: פיתוח מודלים מתמטיים דינאמיים לתיאור תהליך התפשטות מגיפת השפעת באוכלוסייה, ומודלים סטטיסטיים לתיאור התהליכים התצפיתיים של איסוף הנתונים על תחלואת השפעת. התאמת המודלים לנתוני תחלואת שפעת שנאספו בישראל על ידי מציאת ערכי הפרמטרים הממקסמים את הנראות של המודל.

ממצאים עיקריים: בסך הכל, כ-30% מכלל האוכלוסייה נדבקו בשפעת הפנדמית; כ-50% מהילדים בגילאי בית ספר לעומת רק כ-10% מהאנשים בגיל 45+. שילוב של שינויים בלחות האבסולוטית וההשפעה של חופשות מבתי הספר במהלך הקיץ וחגי תשרי אחראים לשלושת גלי התחלואה בפנדמיה בישראל.
במידה והיה ניתן לחסן 20% מהאוכלוסיה כנגד זן השפעת הפנדמי בתחילת הפנדמיה – מתן כל החיסונים לילדים היה מונע את המגיפה כמעט לגמרי בעוד שמתן כל החיסונים לאנשים בני 45+ היה אך בקושי משפיע על המגיפה.

מסקנות: בכדי "לשחזר" את שלושת הגלים של הפנדמיה ישנו צורך לשלב את ההשפעה של מזג האויר יחד עם חופשת בית הספר. כמו כן, בשל השונות הגבוהה של ההדבקות בין קבוצות הגלאים השונות ישנה תחלאוה דיפרנציאלית בין קבוצות הגיל. בשל עובדות אלו נראה שחיסון ילדים על פני מבוגרים הינה אסטרטגיה שיש לשקול בהתפרצות עתידית.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: חיסון ילדים בגילאי בית ספר הינה אסטרטגית החיסון היעילה ביותר לעצירת מגיפת שפעת פנדמית והגנה על הפרטים בקבוצות הגיל שבסיכון גבוה (תינוקות וקשישים). סגירה של בתי ספר במהלך מגיפת שפעת יכול לעכב את המגיפה אך עלול גם לגרום למגיפה גדולה יותר מהצפוי ללא ההתערבות אם עיקר המגיפה תדחה לשיא החורף.

תאריך סיום המחקר: 11/2016