חוקרים: אורה פלטיאל¹, חגי לוין¹, עמית גינסבורג¹

רקע: בחודשים הראשונים של מגפת הקורונה מדינות העולם נקטו צעדים שונים של ריחוק חברתי בתנאי אי ודאות.

מטרות: לתאר ולהשוות את צעדי בריאות הציבור שננקטו בישראל ובמדינות אחרות בעולם בהתמודדות עם נגיף הקורונה החדש; להעריך את הקורלציה בין מאפייני הבסיס של המדינות לבין הצעדים שננקטו ותזמונם; לבחון את הקורלציה בין צעדים שננקטו ותזמונם לבין מדדים של תחלואה ותמותה.

שיטה: מידע אודות צעדים שנקטו 50 מדינות נאסף ותועד. הקשר בין מאפייני בסיס של המדינות בתחומים: אמון, כלכלה, דמוקרטיה, חינוך ובריאות לבין הצעדים שננקטו ותזמונם הוערך. הוערך הקשר בין צעדים ותזמונם למדדים של תמותה.

ממצאים עיקריים: רמות גבוהות של כלכלה ואמון נמצאו בהתאמה ליישום מאוחר של צעדים. ברגרסיית Cox נמצא כי מדינות עם רמה גבוהה של דמוקרטיה היו בסיכון מופחת להטלת סגר כללי. יישום מוקדם של צעדים היה בקורלציה לתמותה מופחתת.

מסקנות: התגובה הישראלית הייתה נוקשה אך לא ייחודית. מדינות "מפותחות" יותר נטו ליישם צעדים פחות חמורים ולעשות זאת מאוחר יותר באופן יחסי. חומרת הצעדים שיושמו לא הייתה בקורלציה לתמותה מופחתת.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: - הקמת מערך בר-קיימא לניטור של המצב העולמי ושל ייבוא איומים דרך הגבולות.
- תכנון תוכניות מגרה לתגובה מהירה בעתיד.
- הערכת ההשלכות הכלכליות והפסיכו-סוציאליות של גזרות הריחוק החברתי, על מנת לאפשר ניהול סיכונים מושכל בקבלת ההחלטות בעתיד.

תאריך סיום המחקר: 10/2020