חוקרים: שירה זלבר-שגיא^1,2, סמאח חאיכ^1,3

רקע: מרכיב מרכזי באיכות הטיפול הרפואי הוא מידת שביעות הרצון של המטופל מנותני השירות, ובפרט מרופא המשפחה.

מטרות: לבדוק האם קיים הבדל אתני, ואזורי במידת שביעות רצון המטופלים מאיכות רפואת המשפחה, וממערכת הרפואה בישראל.

שיטה: מחקר חתך ארצי שכלל מדגם מכלל אוכלוסיית ישראל מעל גיל 25.
מידת שביעות רצון חושבה כממוצע התשובות.
הממוצע נע בין 5-1, ממוצע יותר גבוה, הוא אינדיקציה לשביעות רצון יותר גבוה.

ממצאים עיקריים: המחקר כלל 825 יהודים, ו-605 ערבים. כ-60% דיווחו על מידת שביעות רצון גבוהה מרמת הביצוע של רופא המשפחה. 48% דיווחו על מידת שביעות רצון בינונית ממערכת הבריאות.
מידת שביעות הרצון מאיכות רפואת המשפחה הייתה נמוכה יותר אצל הערבים לעומת היהודים (3.96( ס.ת=0.61) לעומת 4.12 (ס.ת=0.60), בהתאמה, p>0.001). מידת שביעות הרצון ממערכת הרפואה הייתה גבוהה יותר אצל הערבים לעומת היהודים ( 3.68 (ס.ת=0.73) לעומת 3.53 (ס.ת =0.76), בהתאמה p>0.001). אנשים שגרים בירושלים דיווחו על שביעות רצון הכי גבוהה מרופא המשפחה לעומת אנשים שגרים בצפון (4.20 (ס.ת=0.60) לעומת 4.03 (ס.ת=0.61), בהתאמה, p>0.017).

מסקנות: קיים הבדל אתני, ולפי מקום מגורים במידת שביעות הרצון מאיכות שירותי רפואת המשפחה ומערכת הבריאות.
מידת שביעות הרצון מרופא המשפחה, אינה משקפת בהכרח את מידת שביעות הרצון מכלל מערכת הרפואה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: קובעי מדיניות בריאות צריכים לשים דגש על שיפור איכות רפואת המשפחה בקרב קבוצת הערבים, ובאזורים גיאוגרפיים מסוימים.

תאריך סיום המחקר: 09/2017