חוקרים: אירית אלרועי¹, מיכל שוסטר²

רקע: כחלק ממאמציו של משרד הבריאות לקדם את השוויוניות במערכת הבריאות, נכנס לתוקף בפברואר 2013 חוזר מנכ"ל המגדיר את היעדים והסטנדרטים בנושא התאמה תרבותית ולשונית של שירותי הבריאות. כשירות תרבותית במערכת הבריאות מוגדרת כיכולתה להעניק למטופלים השונים טיפול המותאם לצרכיהם הלשוניים, החברתיים והתרבותיים.

מטרות: להעריך את מצב הכשירות התרבותית של בתיה"ח הכלליים ערב כניסתו של החוזר לתוקף; ללמוד על הפעולות לקידום הנושא, על הגורמים המסייעים והמעכבים בתהליך ועל הצרכים שלהם לקידום הנושא.

שיטה: מצב הכשירות התרבותית הוערך באמצעות: כלי מיפוי סגור מצב הכשירות התרבותית הוערך באמצעות: כלי מיפוי סגור שהתבסס על סטנדרטים בתחום והנחיות החוזר, ראיונות עומק חצי מובנים עם ממוני הכשירות, ותצפיות לבדיקת הנגשה לשונית של שילוט בביה"ח. ראיונות עומק חצי מובנים עם ממוני הכשירות, ותצפיות לבדיקת הנגשה לשונית של שילוט בביה"ח.

ממצאים עיקריים: הציון הממוצע של כלל בתיה"ח במדד הוא 2.24 בסולם 4 – 0. בתי"ח שקיבלו ממוצעים גבוהים יותר במדד דיווחו כי יש להם תכנית עבודה וועדת היגוי. החוזר נתפס כראוי אולם היעדר גיבוי תקציבי והנחיות ברורות ליישום, מהווים חסם. חסמים נוספים שעלו: העדר תקן לממונה הכשירות, קושי ב? שיתוף פעולה מצד הצוותים והעדר גישה מערכתית ותשתית תומכת. בין הגורמים המסייעים לתהליך: הנחיות החוזר, תהליך האקרדיטציה וההון האנושי.

מסקנות: בתיה"ח מתמודדים עם חסמים דומים אך קיימת חוסר יעילות מערכתית, הניכרת בהתמודדות של כל בי"ח בנפרד להמציא פתרונות משלו. בתיה"ח נוטים להשתמש במענים חיצוניים כאשר אלה זמינים (כגון טפסים רפואיים שתורגמו בהר"י ). נקודה זו מדגישה את חשיבות איגום המשאבים ביישום החוזר.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: 1. חשוב לוודא שבתי"ח יגישו למשרד תכנית עבודה שנתית יפעילו ועדת היגוי בנושא.
2. קיים צורך משמעותי בהקצאת משאבים ייעודיים לנושא: כסף, הכשרות, תקן לממונה ותרגום טפסים.
3. בתיה"ח זקוקים לגורם שיאגם משאבים בנושאים כמו: תרגום טפסים, שירותי מתורגמנות, שילוט והכשרות.

תאריך סיום המחקר: 01/2015