חוקרים: ליהוא זיסברג¹, אנה זיסברג², ישראל דורון², טובה בנד-וינטרשטיין²

רקע: כוחות העזר במוסדות סיעודיים נמצאים בממשק עם הדיירים הזקנים באופן האינטנסיבי ביותר. למרות מרכזיותם בטיפול, תפקידם אינו מוגדר באופן רשמי מבחינת דרישות סף למועמדים, מערכת מיון או הכשרה מחייבת, אחידה ומוסכמת.

מטרות: לנתח ולהפיק תיאור תפקיד שיטתי לכוחות עזר בבתי אבות.

שיטה: מחקר משולב, איכותני וכמותני, אשר בשלב ראשון רואיינו 52 משתתפים (כוחות עזר, אחים/ואחיות, דיירים, ומנהלים).
בהתבסס על ניתוח פנומנולוגי-פרשני של דבריהם נבנה שאלון מובנה לתיאור התפקיד.
בשלב שני נאסף מידע מ-630 משתתפים (כוחות עזר ואחים/יות). ניתוח הנתונים התבסס על מתודת ניתוח-הגורמים.

ממצאים עיקריים: התפקיד הומשג על גבי שישה צירים מרכזיים: משימות טכניות, טיפול הפיזי בדייר, טיפול האישי-אנושי, היררכיה וגבולות הסמכות המקצועית, כישורים ויכולות, ומיומנויות הנרכשות לאורך הזמן.
ניתוח גורמים הצביע כי תפיסת התפקיד מצד האחיות מורכבת מסדרי עדיפויות ברורים: טיפול פיסי כרכיב המרכזי, אחריו ניקיון ובטיחות והרחק מאחריהם – תקשורת בינאישית (מינימאלית).
לעומת זאת, בעלי התפקיד תפסו את תפקידם כמורכב יותר, ומובחן פחות.
הרכיבים הבולטים ביותר מבחינתם הם: שימת לב אישית, טיפול בהיבטים בריאותיים ותקשורת עם הדיירים, וטיפול גופני. אחריהם מדורגים ניקיון, בטיחות, וחלוקת ציוד טיפולי.

מסקנות: ממבטם של אחיות וכוחות עזר ניכר כי ליבת התפקיד היא טיפולית אינסטרומנטלית ופיסית.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: על בסיס הממצאים מוצע מודל לפיתוח עתידי של התפקיד, וכן מומלץ ביצוע פיילוט ליישום המודל המוצע.

תאריך סיום המחקר: 11/2017