המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

יישום והערכת מערכת ממוחשבת תומכת החלטה לניהול הטיפול בחולים גריאטריים מאושפזים בבית חולים גריאטרי ע"ש הרצפלד: הערכת השפעת המערכת על הענות אנשי הצוות למערכת ובחינת האפשרות לשינוי המדיניות של טיפול בחולים ע"י העצמת הצוות הסעודי

חוקרים: יובל שחר1
  1. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
רקע: בכדי לשפר את הטיפול הרפואי באוכלוסייה המזדקנת ואף לבלום את עלויותיו, שימוש במערכת תומכת החלטה ממוחשבת לניהול ולבקרת איכות הטיפול, המבוססת על קווים מנחים רפואיים (קמר"ים), עשוי לשפר את הטיפול, ולהעצים את יכולות הצוות הסיעודי.
מטרות: ליישם ולהעריך מערכת תומכת החלטה לניהול הטיפול הרפואי בפצעי לחץ לחולים גריאטריים המאושפזים במרכז הרפואי הגריאטרי "הרצפלד" במחלקות הסיעודיות. בשלב הראשון, בהתאם להנחיות ועדת הלסינקי של המרכז הרפואי, חקרנו את רמת ההיענות של הצוות הרפואי והסעודי לפעולות הפרוטוקול ע"י שימוש בנתונים רטרוספקטיביים. בשלב השני נחקור את הענות הצוות להמלצות והתראות המערכת באופן פרוספקטיבי.
שיטה: המחקר כלל מספר שלבים:
1. בניית הפרוטוקול (הקמ"ר) לטיפול בפצעי לחץ בצורה ממוחשבת.
2. בניה של מערכת בקרת איכות שמשתמשת בפרוטוקול ובבסיס נתוני המטופלים כדי לתת ציונים למדדי איכות הנובעים מהקמ"ר, כולל ציונים על ביצוע חלקי.
3. הערכה טכנית של המערכת על הנתונים, בכדי לבדוק את ישימות ושימושיות המערכת.
4. הערכה פונקציונאלית של המערכת. לשם כך בחרנו 29 מטופלים באופן מקרי. שתי אחיות מומחיות לסיעוד העריכו את ביצועי הצוות הרפואי לחצי מהמטופלים בעזרת המערכת החדשה ולחצי מהם ללא עזרת המערכת. אנו השווינו את הציון שהם נתנו לציוני המערכת, וכן את הזמן שלקחת להן לבצע את ההערכה בלי ועם המערכת. אנו מדווחים בדו"ח זה בפרוטרוט על ניתוח התוצאות של האחות הבכירה הראשונה.
ממצאים עיקריים: לא היו הבדלים מובהקים (P>0.05) בין ערכי הציונים לרוב מדדי איכות הטיפול שנתנה האחות הבכירה ללא סיוע המערכת, לבין ערכי הציונים למדדי האיכות שנתנה המערכת. כלומר, באופן מעשי, נראה שהמערכת נותנת ציון למדדי איכות באופן דומה מאד לזה של אחות בכירה מנוסה.
כמו כן, לא היו הבדלים מובהקים (P>0.05) ברוב ערכי המדדים כאשר האחות הבכירה השתמשה במערכת החדשה, לעומת שימוש במערכת על ידי מהנדס ידע רפואי שמנוסה בשימוש במערכת. כלומר ע"י שימוש במערכת לאחר הדרכה קצרה, אחות בכירה מסוגלת למצוא את המדד ולתת את הערכת הביצוע הנכון שלו ברוב המקרים.
שימוש במערכת גם הוריד בצורה משמעותית את זמן ההערכה הממוצע שלקח לאחות לתת ציון לכל מטופל עבור כל המדדים: כבר בחולה ה-14שהעריכה האחות, ירד משך ההערכה מ-242.4 ± 1,039.29 שניות בממוצע, ל-303.87 ± 634.29 שניות בממוצע.
מסקנות: מערכות תמיכת החלטה מבוססות קמ"רים מסוג זאת עשויות להעצים את הצוות הסעודי, אשר יוכל לנהל את הטיפול ביותר מאושפזים עם אותם משאבים, ביתר דיוק, ובסוגי תחלואה נוספים, תוך הפחתת עלויות הטיפול. כעת אנו מכינים את התשתית לשלב הפרוספקטיבי. בשלב הבא נרצה לבחון פרוטוקולים נוספים, כגון: טפול בכאב וזיהוי מוקדם של הדרדרות במצב מטופל.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: אנו ממליצים לחבר את המערכת לתיק הרפואי הממוחשב ולהפעיל מערכת בקרת איכות רטרוספקטיבית כדבר שבשגרה ולהוציא את כל דוחות בקרת האיכות בעזרתה.
אנו ממליצים אף המלצה גורפת יותר למערכת הבריאות: לעבור בהקדם לשלב השני בפרויקט – דהיינו, פיתוח מערכות המלצה טיפולית מבוססת קווים מנחים, בזמן אמת, הן לצוות הסיעודי והן לצוות הרפואי.
מס’ מחקר: ר/2015/165
תאריך סיום המחקר: 10/2019
דילוג לתוכן