חוקרים: איתי בר סימן-טוב ¹, ישראל ויסמל-מנור ², אסף לבנון ²

רקע: משבר ה-Covid-19 פגע פגיעה חמורה בכל המדינות בעולם. מלבד ההיבט הרפואי, אחת הפגיעות הקשות של הנגיף הייתה במערכת השלטון. דווקא בעת משבר הדורש מנהיגות ומשילות, פרלמנטים רבים בעולם נסגרו או שהוגבלה פעילותם.

מטרות: נשאלת השאלה האם הסגירה נבעה ממניעים בריאותיים או שיקולים זרים?

שיטה: ייצרנו מדדים ייחודיים שבוחנים את הפעילות הפרלמנטרית במהלך המענה הראשוני למשבר, ובאמצעות שורה של משתני בקרה בחנו את הסיבות לסגירת פרלמנטים והגבלתם על פני 159 מדינות בעולם.

ממצאים עיקריים: לא נמצא קשר בין חומרת המגפה ובין ההחלטה לסגור את הפרלמנט.

מסקנות: ממצאינו מצביעים כי קיימת סכנה שפרלמנטים ייסגרו או יוגבלו עקב "תגובת יתר" לסיכון הבריאותי, או לחלופין שמנהיגים ישתמשו בסיכון הבריאותי כתירוץ להשתקת הפרלמנט. עם זאת, מצאנו כי פרלמנטים במדינות דמוקרטיות חסינים במידה מסוימת לסיכון זה, בעוד שפרלמנטים במדינות דמוקרטיות חלשות חשופים יותר לסגירה לא מידתית.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: כיוון שמצאנו ששימוש בטכנולוגיה יכול להקטין את הסיכוי להפסקת הפעילות הפרלמנטארית, ומפני שאין לדעת מתי משבר זה יסתיים או יגיע משבר חדש, אנו ממליצים כי פרלמנטים, וכנסת ישראל ביניהם, יעבירו תקנות שיאפשרו למחוקקים לנהל דיונים ואף הצבעות באופן אלקטרוני המתאפשר גם בעת ריחוק חברתי.

תאריך סיום המחקר: 08/2021