חוקרים: ברוך ולן¹, גיורא קפלן¹, עמית הופרט¹, כרמית רובין¹, ארנונה זיו¹

רקע: בעקבות גילוי של נגיף הפוליו במערכת הביוב יצא משרה"ב במבצע חיסונים ארצי בתרכיב פוליו חי-מוחלש. למרות שמידת ההיענות למבצע הייתה גבוהה נותרו שאלות פתוחות שקשורות להתייחסות הציבור לחיסונים חברתיים מעיקרם.

מטרות: ניתוח המניעים להתחסנות/אי-התחסנות. היענות לחיסון לפי התפלגות סוציו-דמוגרפית. תהליך קבלת ההחלטות. בחינת מודעות ותפיסות להתחסנות "חברתית /אלטרואיסטית". ניתוח אמון הציבור במשרה"ב.

שיטה: סקר טלפוני למדגם מיצג של 1015 הורים לילדים עד גיל 10. עבור משתנים רציפים חושבו ממוצעים, סטיות תקן, עבור משתנים קטגוריאליים חושבו התפלגויות. הקשר בין המשתנים נבחן בעזרת מבחני חי-בריבוע ופישר. ניתוח רב-משתני נעשה ברגרסיה לוגיסטית.

ממצאים עיקריים: המגמות הבולטות בהתנהלות הציבור במהלך המבצע:
• היענות גבוהה בציבור כולו עם הבדלים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה. נטיה להתנהלות שבטית שמבוססת על תפיסת סכנה ואמון בממסד.
• התייחסות ראציונלאלית כמרכיב עיקרי בהחלטה להתחסן או לא להיתחסן
• נטייה לאיסוף מידע עצמאי בטרם קבלת החלטה תוך הישענות על מקורות מידע שונים במקביל.
• אמון גבוה במשהב"ר שהשפיע על ההיענות החיסונית, לעומת השפעה מזערית לתפיסות האנטי-חיסוניות.
• יותר ממחצית מהאנשים היו מודעים למרכיב האלטרואיסטי שבהתחסנות. היתה נטיה לשלב את האינטרס האישי והאינטרס החברתי כמניע להתחסנות.

מסקנות: בשל המגמות שזיהינו בהתייחסות הציבור לחיסונים, מומלץ לשים דגש על: השענות על טיעונים ראציונליים בקידום חיסונים, טיפוח תפיסות של סולידריות-חיסונית, התייחסות מותאמת להתנהגות שבטית של האוכלוסייה הישראלית.

תאריך סיום המחקר: 06/2015