חוקרים: גילי רגב-יוחאי^{1, 2}, מאיר רז³, מוהנד דענה^{3, 4}, עמית הופרט¹

רקע: קבלת החלטות על אימוץ מדיניות חיסון דורשת הערכת ההשפעות הישירות והעקיפות של החיסון לשם כך דרושים population-based studies.

מטרות: להעריך מהם הכלים והנתונים האפידמיולוגים הדרושים לקבלת החלטות מושכלות בנוגע לאימוץ מדיניות חיסון. ספציפית לבחון את ההכרח בבצוע population-based-study.

שיטה: מחקר מבוסס-אוכלוסיה המורכב מסיקורים שנתיים של חתך אוכלוסיה בקרב ילדים פלסטינאים ברשות, תחת מדיניות בריאות בה PCV טרם אושר וכן ילדים פלסטינאים במזרח י,ם בה החיסון הוכנס לתכנית החיסונים ב2009. הסיקורים בוצעו לנשאות לפנוימוקוק.

ממצאים עיקריים: מתוך 2755 ילדים שגויסו, כ30% נמצאו נשאים לפנוימוקוק. לא נצפתה השפעה של מדיניות החיסון על שעור הנשאות, אך נשאות של זני-חיסון ( (VT7ירדה באופן משמעותי במז"י אך לא ברשות (שם טרם הוחל במתן החיסון). לירידה זו נלוותה עליה משמעותית בזנים שאינם כלולים בחיסון (non-VT13). בנוסף, תוך שנתיים מהחלת החיסון, שעור הזנים העמידים למס. אנטיביוטיקות (MDR) ירד באופן מובהק במ"זי אך במקביל עלה ברשות.

מסקנות: סוג מחקר ייחודי זה, איפשר להבדיל בין שינויים עונתיים להשפעות אמיתיות של החיסון. בעוד החסון לא השפיע על שעור הנשאות הכללי, נצפתה ירידה בעמידות לאנט' היות וזני-חיסון עמידים לאנט' הוחלפו בזנים שהיו רגישים לאנט'.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: ממצאים אלו מדגימים החשיבות של מחקרים מבוססי אוכלוסיה בהערכת השפעת חיסונים באופן כללי ובאופן מיוחד החשיבות של מחקרים מקומיים מסוג זה.

תאריך סיום המחקר: 08/2015