חוקרים: ענת גולוס¹, עדינה מאיר¹

רקע: על רקע האתגרים למערכת הבריאות, הרווחה והכלכלה עם העלייה בשיעור הזקנים באוכלוסייה, חוסן והשתתפות בפעילויות יומיומיות עשויים להוות גורם מגן וממתן של גורמי הסיכון בזקנה.

מטרות: הבנת הקשר שבין גורמי חוסן ומאפייני השתתפות בפעילויות יומיומיות לתוצאות בריאות בקרב זקנים החיים בקהילה ובחינת המאפיינים של קבוצות סוציו-דמוגרפיות באוכלוסיית הזקנים בישראל.

שיטה: מחקר חתך משולב–השוואתי ומתאמי. 491 נבדקים השתתפו במחקר באמצעות מילוי שאלונים, ושוקללו על פי מגדר, קבוצות גיל ומגזר. נערכו מבחני t, חי בריבוע, פירסון וספירמן וכן ניתוח משוואות מבניות (SEM) לתיקוף המודל התיאורטי.

ממצאים עיקריים: נמצאו הבדלים מובהקים בתסמיני הדיכאון והחרדה ואיכות החיים, על פי מגדר, גיל, מגזר ומצב סוציו-אקונומי. נמצא כי חוסן גבוה והשתתפות בפעילויות יומיומיות קשורים לאיכות חיים גבוהה יותר ומפחיתים את הסיכון לתסמיני דיכאון וחרדה, במיוחד בקרב נשים, זקנים בני 80+, ערבים ובעלי מצב סוציו-אקונומי נמוך. שני המשתנים המרכזיים המשפיעים על איכות החיים הם השתתפות וחוסן, הממתנים את השפעתם של גורמי סיכון אחרים.

מסקנות: מחקר זה מספק תובנות על השפעת גורמי חוסן ומאפייני השתתפות בפעילויות יומיום על תוצאות בריאות ואיכות חיים בקרב זקנים, ומדגיש את הצורך בגישה הוליסטית להבנת הזדקנות בריאה תוך התייחסות למשתנים סוציו-דמוגרפיים, חוסן והשתתפות.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: פיתוח התערבויות לזקנים בסיכון לקידום בריאות על ידי שינוי בגורמי חוסן והשתתפות בהתאם למאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים.

תאריך סיום המחקר: 08/2024