חוקרים: יעל בר-זאב¹, מילכה דונחין¹

רקע: מגיפת הקורונה הובילה להשפעות שליליות רבות. בישראל, 57 רשויות מקומיות הן חלק מרשת ערים בריאות, עם מחויבות פוליטית חזקה לקידום בריאות.

מטרות: לבחון את התמודדות הרשויות עם המגיפה והאם חברות ברשת השפיעה על ההתמודדות.

שיטה: מחקר איכותני וכמותי: א. ראיונות עם אנשי מפתח ברשויות; ב. סקר תושבים. נבחרו 14 רשויות – שבע ברשת שזווגו לשבע שאינן ברשת, על סמך מיקום גאוגרפי, אשכול סוציו-אקונומי, גודל ולאום. בוצע ניתוח תמתי כללי לראיונות. הסקר כלל שאלות לגבי היענות להנחיות הפנדמיה, תחושות דחק, ורמת האמון בממשלה וברשות המקומית. מודלים רב-משתנים ליניארים ולוגיסטיים עם אפקט מעורב בחנו את הקשר בין השתייכות לרשת ומשתנים אלו.

ממצאים עיקריים: בוצעו 42 ראיונות. התמות המרכזיות כללו: א. הבדלים בהתמודדות בין הסגר הראשון לסגרים הבאים; ב. קושי בהתמודדות עם הנתונים בתוך הרשות; ג. צורך במקור ממשלתי אחד; ד. רצון לעצמאות רבה יותר. השתתפו במדגם 515 משתתפים (280 ברשת, ו- 235 שאינם ברשת). לא נמצאו הבדלים בהיענות להנחיות או בדיווח על תחושות דחק לפי סטאטוס השתייכות לרשת.

מסקנות: הרשויות המקומיות בישראל שיחקו תפקיד חשוב מאוד בתגובה לפנדמיה. האתגרים וההתמודדות הייתה דומה בין הרשויות ותושביהן, ללא קשר להשתייכות לרשת. בחלק מהרשויות, תפקיד מתאם הבריאות היה חיוני להתמודדות עם הפנדמיה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הרשויות דיווחו על צורך במקור מידע מרכזי אחד, ועצמאות רבה יותר.

תאריך סיום המחקר: 12/2021