חוקרים: נחמי באום¹, חני שליט², ישי קום³, מלכה פרגר⁴

רקע: המדיניות בכל הקשור להתמודדות עם אי-שוויון בבריאות ובנגישות לשירותי בריאות גובשה עד כה על ידע שאינו מציג את תפיסותיהם וחוויותיהם של מטופלים.

מטרות: לבחון כיצד מסבירים מטופלים השייכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך או לקבוצת מיעוט את מצבם הבריאותי ואת נגישותם המוגבלת לשירותי הבריאות, ומה לדעתם יאפשר לסגור את הפערים הקיימים כיום.

שיטה: ראיונות עומק מובנים למחצה נערכו עם 120 מבוטחים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות ובכללם אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובינוני ומקבוצות מיעוטים.

ממצאים עיקריים: המרואיינים קשרו את מצבם הבריאותי לגורמים אישיים, וסביבתיים אם כי הטבה במצבם הבריאותי נקשרה בעיקר לשינוי בהתנהלות המערכת. התמונה המתקבלת מעידה על בעיתיות באופן בו מאורגנת המערכת: המרואיינים חשים שהם אינם מקבלים מידע על זכויות והחזרים, שקבלת טיפולים כרוכה בתורים ארוכים ובפרוצדורות מנהליות מסרבלות, במסירה מוגבלת ועמומה של מידע, ביחס לא מכבד מהצוות הרפואי והמנהלי, ובהתנהלות שמיטיבה בעיקר עם מי שידו משגת או מי שיכול להפעיל קשרים אישיים. בקבוצות המיעוט בולט הקושי להסתדר במערכת, טענה על התאמה תרבותית מוגבלת והתייחסות סטראוטיפית ומפלה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: מומלץ לשפר את האופן שבו מאורגנים ופועלים שירותי הבריאות תוך שימת לב מיוחדת להתנהלות אנשי הצוות הרפואי והמנהלי. מומלץ לשנות נהלים, ולהעלות את המודעות של הצוות הרפואי והמנהלי לתפקודם ביחסים עם מטופלים בכלל ומטופלים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ומקבוצות מיעוט בפרט. כמו כן, חיוני להציע למטופלים מידע באופן יזום פנים אל פנים.

תאריך סיום המחקר: 11/2016