המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

התמודדות מערכת הרפואה הראשונית בישראל עם טיפול בבעיות נפשיות של אוכלוסיית הפונים למרפאות – השלכות על מדיניות הבריאות

חוקרים: ציפי הורניק-לוריא1
  1. אוניברסיטת בן גוריון בנגב
רקע: הרפורמה הביטוחית בתחום בריאות הנפש, העוסקת בשילוב שרותי בריאות הנפש האמבולטוריים במערכת הבריאות הכללית, צפויה לצאת לדרך ביולי 2015. רפורמה זו צפויה להגדיל את הביקוש לשירותי בריאות הנפש שיהיו יותר נגישים דרך קופות החולים.
מטרות: בחינת האתגרים הניצבים בפני מערכת הרפואה ראשונית בישראל בהתמודדות עם בעיות נפשיות.
שיטה: סקר שנערך בשמונה מרפאות ראשוניות של קופת חולים כללית שכלל 905 מטופלים בוגרים ו- 49 רופאים ראשוניים.
ממצאים עיקריים: עבודה זו מורכבת משלושה מאמרים. בשניים הראשונים המתמקדים בחולים, נמצא שרבים מהפונים למרפאות הראשוניות סובלים מבעיות נפשיות. חלקם מחפשים מזור לבעיותיהם גם בקרב הרפואה הלא קונבנציונאלית כגון: פניה למקורות דתיים ורפואה משלימה. רבים מהסובלים מבעיות נפשיות הם בעלי עמדות חיוביות כלפי פניה לטיפול נפשי. יחד עם זאת, בקרב בעלי עמדות שליליות, חלקם ישנו את עמדותיהם בעקבות המלצת רופאם.
במאמר השלישי נמצא כי רופאים שעברו התמחות ברפואת המשפחה, אבחנו נכון יותר סיפורי מקרה של דיכאון וחרדה, נטו יותר לטפל בעצמם ורשמו יותר תרופות פסיכיאטריות בהשוואה לרופאים ללא התמחות ברפואת המשפחה. רבים מהרופאים חשים שאין להם מספיק ידע בתחום בריאות הנפש.
מסקנות: הרופאים הראשוניים הם בעלי תפקיד מרכזי באבחון, טיפול והפניה של חולים הסובלים מבעיות נפשיות.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: לאור השילוב הצפוי של בריאות הנפש ברפואה הראשונית, מומלץ להכשיר את הרופאים הראשוניים בתחום בריאות הנפש, תוך שימת דגש על ההבדלים התרבותיים בין אוכלוסיות המטופלים השונות.

מס’ מחקר: מ/2010/35
תאריך סיום המחקר: 04/2015