חוקרים: ארנה טל¹, תמי קרני¹

רקע: רופאים מחויבים לרפואה המבוססת עובדות, אך גם הנשענת על עקרונות אתיים. בישראל בוצעו עד כה מחקרים מועטים ומוגבלים אשר ניסו לבחון את התפיסות האתיות של הרופאים.

מטרות: לשרטט את מפת התפיסות האתיות של הרופאים בישראל, לזהות נושאים שלגביהם יש קונצנזוס לעומת נושאים שנויים במחלוקת, ולהשוות בין התפיסות האתיות בישראל ואלה הקיימות במדינות אחרות.

שיטה: 1. סקר רופאים מקוון שהופץ לכלל הרופאים הרשומים בהסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), וניתוח עמדותיהם של 2,926 המשיבים.
2. שתי קבוצות דיון בהשתתפות 16 רופאים, להעמקת הדיון בסוגיות המורכבות שעלו מהסקר.

ממצאים עיקריים: שלוש תצורות של תפיסה אתית זוהו בסקר: סוגיות שלגביהן הייתה הסכמה מרובה, סוגיות שלגביהן הדעות חלוקות וסוגיות שאופיינו בשיעור גבוה של רופאים שלא הצליחו להכריע בהן. רופאים בשתי קבוצות הדיון העלו שיח אחיד בנוגע לערכים הרלוונטיים לעבודתם היומיומית (מעורבות, אוטונומיה, עשיית-טוב וחובה מקצועית). למרות הצפת עקרונות קרובים, ערכים דומים מובילים לעיתים להחלטות שונות בנוגע ל'שימוש באמת' אל מול המטופלים.

מסקנות: דרכם של רופאים להתנהל בעבודתם מול דילמות אתיות היא דינאמית. בעוד שבעבר היו גישות אתיות נפוצות ומובנות באופן מסורתי, כיום ניתן לזהות מחלוקות תפיסתיות.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: מתוך הבנה כי קיים קושי להתמודד בשטח עם דילמות מסוימות, ראוי לפתוח ולהרחיב את הדיון בסוגיות אתיות משמעותיות. בפרט יש מקום לחקור את יכולותיו ורצונותיו של המטופל להיות במרכז.

תאריך סיום המחקר: 04/2019