חוקרים: ענת מעוז¹, ברוך וולך¹, עמית הופרט¹

רקע: וירוס הפפילומה (HPV) הוא הווירוס הנפוץ ביותר שעובר במגע מיני ועלול לגרום לסוגי סרטן שונים כמו סרטן צוואר הרחם, הווגינה, הרקטום, חלל הפה והפין וכן ליבלות באיברי המין ובמעברי האוויר לריאות.
חיסונים כנגד HPV ניתנים לבנות מזה זמן, אולם, מספר מדינות וביניהן ישראל החליטו לכלול גם בנים.

מטרות: 1. לאפיין מהם הכללים שקובעים איזה מין ראוי לחסן בכדי להפחית בצורה אופטימלית הדבקה בנגיף.
2. לבחון כיצד מאפיינים בהתנהגות מינית של תתי קבוצות באוכלוסייה הישראלית עשויים להשפיע על מדיניות החיסון.

שיטה: הרחבנו את המודל המתמטי הקלאסי להתפשטות מחלות זיהומיות Susceptible, Infected and Recovered למידול מחלות העוברות במגע מיני הטרוסקסואלי. השתמשנו הן בסימולציות והן בפתרונות אנליטיים של המערכת הדינאמית.

ממצאים עיקריים: 1. מצאנו מהי רמת החיסון המינימלית להכחדת הווירוס והראנו שאין חשיבות למין המחוסנים.
2. לעומת זאת, כדי להקטין את שיעור ההדבקה באוכלוסייה, יש חשיבות לזיהוי המין שכדאי לחסן, ומצאנו מהם החוקים לקביעת מדיניות החיסון האופטימלית.
3. גילינו שיבוא הווירוס מתת אוכלוסייה אחת לאחרת משפיע/משנה את ההחלטה איזה מין כדאי לחסן.

מסקנות: בעזרת המודל הזה מצאנו את התנאים לבחירת המין אותו כדאי לחסן. המודל ניתן להרחבה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: ממליצים לבדוק מהו שיעור ההיארעות לפני החיסון וכן לבדוק בעזרת מודל מתמטי מהם הפרמטרים אותם כדאי להעריך לפני קבלת ההחלטות.

תאריך סיום המחקר: 11/2017