חוקרים: נעמי ביטרמן¹

רקע: קופות החולים בארץ כמו גופים מבטחים בעולם (HMOs) מפתחים אפליקציות רפואיות על גבי מחשבים וטלפונים ניידים/ חכמים (mhealth) שהפכו נפוצות בזמן מגפת הקורונה, כאשר נאלצנו לעבור לשירותים מרוחקים.

מטרות: לאפשר נגישות לשירותים רפואיים דיגיטליים לאוכלוסייה מבוגרת באופן שיווני.
מטרות הביניים: איפיון שירותי בריאות דיגיטליים לפני ואחרי COVID-19 ומתאמים ביניהם ובין שירותים דיגיטליים לא-רפואיים, כבסיס לעיצוב אפליקציות רפואיות על הטלפון הנייד.

שיטה: שיטות א. סקר משתמשים ב-3 סבבים של שאלונים אנונימיים (10/19-2/21) לאפיון שימושים דיגיטליים; ב. בנית מערכת אישית לניטור מדדים פיסיולוגים לניסוי בממשקים רפואיים בנייד; ג. איפיון עקרונות לעיצוב ממשקים רפואיים דיגיטליים לטלפונים ניידים.

ממצאים עיקריים: 445=N משיבים, גיל 62.9± 8.6 שנים. השימוש הנפוץ ביותר הוא בדיקת תוצאות מעבדה בנייד. בקורונה מצאנו עליה משמעותית בהזמנת תור לרופא משפחה, חידוש מרשם, שאלות לרופא, ומיידע על חיסונים. שימוש נמוך (~20%) בכל התקופות במעקב על מצב רפואי. אפיינו יחסי גומלין בין פעולות של בדיקת תוצאות מעבדה והזמנת תור לרופא, שאלות לרופא, חידוש מרשם ותור לבדיקות.

מסקנות: הקורונה הגדילה משמעותית את אחוז המשתמשים בשימושי mHealth. ניתן לנצל מודלים של שירותים נפוצים לא-רפואיים, וקשרי גומלין בין השימושים לעיצוב ממשקי mHealth ולפיתוח תיק רפואי ממוחשב.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: לשפר את שירותי mhealth באופן דיפרנציאלי, לאתר ולהדריך נמנעי שירותים דיגיטליים רפואיים, לפתח מודל משולב של רפואה דיגיטלית עם רפואה מסורתית של פנים- אל פנים, ולתכנן תשתיות דיגיטליות למוכנות למצבי אסון כתוצאה ממשבר האקלים.

תאריך סיום המחקר: 03/2022