חוקרים: לאה אחדות ^1,2, גבי בן-נון³

רקע: במסגרת הדיון הציבורי שהתנהל בשנים האחרונות על השחיקה בהוצאה הציבורית לשירותי בריאות בישראל, הועלתה הטענה כי מיקומה הנמוך יחסית של ישראל בהשוואה בינלאומית של גודל ההוצאה מוסבר בין היתר ואולי אף בעיקר על ידי הרכב הגילים הצעיר יחסית של אוכלוסייתה.

מטרות: עבודה זו בחנה את מיקומה של ישראל במדרג מדינות ה-OECD לפי גודל ההוצאה הציבורית והלאומית בהתחשב בהבדלים במבנה הדמוגרפי בין מדינות וכן בהבדלים בפרופיל ההוצאה לפי גיל.

שיטה: לשם כך נאספו נתונים על ההוצאה לבריאות לפי גיל עבור מדינות OECD ממקורות מגוונים ונאמדו פרופילים של הוצאה לפי גיל, בהבחנה בין הוצאה ציבורית לפרטית.

ממצאים עיקריים: ההתחשבות בהרכב הגיל הצעיר יחסית של האוכלוסייה בישראל משפרת במידה מסוימת את מיקומה היחסי של ישראל במדרג המדינות לפי גודל ההוצאה לבריאות, אך הוא נותר בשליש התחתון של הסולם. השיפור במיקומה היחסי של ישראל בסולם המדרג את המדינות לפי ההוצאה הלאומית משמעותי יותר מאשר זה המתייחס להוצאה הציבורית.

מסקנות: ההרכב הצעיר יחסית של ישראל אינו הגורם העיקרי למיקומה הנמוך של ישראל בהשוואה הבינלאומית של ההוצאה הציבורית או הלאומית לבריאות. את השחיקה שחלה לאורך זמן בהוצאה הציבורית יש לתלות בגורמים אחרים מצד ההיצע של שירותי בריאות והביקוש להם, וביניהם מדיניות הממשלה. המחקר מדגיש את הצורך בשיפור תשתיות הנתונים על דפוסי ההוצאה לבריאות לפי גיל לצורך השוואה בינלאומית.

תאריך סיום המחקר: 07/2015