חוקרים: יוסי וייס¹, רועי ברנע¹

רקע: משנת 2015 חווה מערכת הבריאות בישראל שינויים רבים שיש בהם כדי לעצב מחדש את פני מערכת הבריאות. שינויים מהותיים והסדרים חדשים שנועדו להתמודד עם תופעות שליליות במערכת הבריאות הציבורית, ובפרט עם העלייה שהתרחשה לאורך השנים בהוצאה הפרטית לבריאות.

מטרות: להבין כיצד תיקוני החקיקה (מסלול ההסדרים 2015 וחוק הצינון 2016) השפיעו בפועל על: (1) מספר הניתוחים שבוצעו במערכת הבריאות הפרטית והציבורית (2) הוצאות משקי הבית בתחום הבריאות.

שיטה: ניתוח נתונים אודות התפלגות מימון הפעולות הכירורגיות במערכת הרפואה הפרטית והציבורית. הנתונים נלקחו מ"אסותא מרכזים רפואיים", מהרצליה מדיקל סנטר, ממשרד הבריאות, ומהלמ"ס.

ממצאים עיקריים: לאורך השנים 2013-2017 התפלגות מימון הפעולות הכירורגיות בין הגורמים המבטחים השונים הייתה יחסית דומה. סל: 2.8%-5.4%, שב"ן: 75%-77% , ביטוח מסחרי: 13.8%-19.7% ובין 2%-4.4% במימון פרטי. בשנת 2018 ניכרת מגמה של שינוי משמעותי באופן התפלגות הפעולות: עלייה חדה במימון פעולות מן הסל וירידה משמעותית במימון פעולות שב"ן. התפלגות מימון הפעולות בביטוחים הפרטי והמסחרי בשנת 2018 דומה לשנים קודמות.

מסקנות: ממצאי המחקר מלמדים כי סך הפעולות במערכת הבריאות עלה (במימון ציבורי) וחלה ירידה מסוימת בהוצאה הפרטית לבריאות (בעיקר השתתפויות עצמיות). יחד עם זאת, לא נמצאו מדדים אשר בחנו את מידת ההצלחה של התכנית לקיצור תורים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: בעת הטמעת רפורמות במערכת הבריאות קיימת חשיבות רבה ביצירת אינדיקטורים לבחינת הצלחת הרפורמות.

תאריך סיום המחקר: 05/2020