חוקרים: שרון שיוביץ-עזרא¹, לנה נטפוב²

רקע: בריאות הפה והשן היא בעלת חשיבות רבה בחיי הפרט. בזקנה רמות נמוכות של הכנסה מובילות לכך שהעיסוק בבריאות הפה והשן פוחת ולנוכח המצב המדרדר של השיניים בגילים אלו עלה הצורך בקידום של רפורמה, לפיה מבוטחים זקנים זכאים לטיפולי שיניים מניעתיים ומשמרים במסגרת קופות החולים.

מטרות: בחינת יעילות הרפורמה בקידום בריאות הפה והשן והשימוש בשירותים אלה בקרב האוכלוסייה הזקנה והקמת מסד נתונים לאומי לבריאות הפה והשן.

שיטה: ניתוח מדדים של בריאות הפה והשן מסקר SHARE טרם כניסת הרפורמה לתוקפה ובשתי נקודות זמן לאחר כניסת הרפורמה לתוקף. נערך מבחן ברסלאו-דיי לבחינת הומוגניות של יחס הסיכויים ומבחן Q’ לבחינת אינטראקציות של הבדלים בין פרופורציות.

ממצאים עיקריים: נצפתה ירידה בדיווח על כאבי השיניים בין קדם הרפורמה לבין פוסט רפורמה בטווח הבינוני. עם כניסת הרפורמה, נצפתה ירידה חדה בשיעורי ההימנעות מטיפולי שיניים בשל עלותם הכלכלית. בהתאמה, נצפתה עלייה מובהקת בשימוש בשירותי בריאות הפה והשן בין קדם הרפורמה לפוסט רפורמה בטווח הקצר והבינוני. עם זאת, השינויים החיוביים לא כללו את כלל קבוצות האוכלוסייה בישראל ובכללן האוכלוסייה הערבית.

מסקנות: לרפורמה השפעה חיובית על מגוון מדדי בריאות הפן והשן בישראל.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש להמשיך ולתמוך ברפורמה זו על בסיס יעילותה המוכחת. יש להרחיב את המודעות לרפורמה בקרב קבוצות אוכלוסייה שלא נהנות ממנה באופן אחיד.

תאריך סיום המחקר: 06/2024