חוקרים: שירלי בר-לב¹, חנה קרצמן², מרים יהודאי², דיצה ביימל¹, אילת גל-צור¹

רקע: שיעור חולי הסוכרת בקרב בני נוער בישראל נמצא בעלייה מתמדת. בד בבד, ההיענות למשטר פעילות גופנית ושמירה על דיאטה מאוזנת מהווה אתגר יומיומי עבור מתבגרים רבים המתמודדים עם המחלה כיצד ניתן לרתום את טכנולוגיות המידע לטובת העלאת שיעורי ההיענות של המטופלים הכרוניים לתוכנית הטיפולית שנקבעה להם?

מטרות: לבחון אילו רכיבי מידע עשויים לייצר מוכנות גבוהה יותר בקרב מתבגרים החולים בסוכרת להתמיד בתוכנית הטיפולית שנקבעה להם. השערות: .1 נצפה למצא שהמתבגרים מעדיפים רכיבי מידע המנוסחים באמצעות מספרים וחיווי סמנטי על פני שאר צורות הצגת המידע. .2 נצפה לראות שהעדפת רכיבי המידע מושפעת מכל אחד מהרכיבים במודל האמונות בבריאות. 3. נצפה לראות שהיסטוריית ההיענות לתוכנית הטיפולית קשורה בהעדפות שונות של המתבגרים לגבי רכיבי המידע השונים.

שיטה: המשתתפים גויסו באמצעות מדגם נוחות בקרב המטופלים במרפאת האנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית החולים שיבא. בהתאם להתוויות ועדת הלסינקי, המחקר נערך בשטחי ההמתנה של המרפאה בשלב הפיילוט נדגמו 27 בני נוער ובשלב המחקר נדגמו 40 מתבגרים.

ממצאים עיקריים: המחקר הראה העדפה ברורה למשפטים המבטאים אמפטיה ורגשות חיוביים. המחקר הראה שהמתבגרים המעיטו מאד בבחירת משפטים המנסחים מדדים כמותיים או רגשות שליליים. לא נמצאו קשרים בין בחירת המשפטים לבין מרכיבי מודל האמונות בבריאות או היסטוריית ההיענות לטיפול. יתכן ולא נמצאו קשרים משום הכמות הדלה יחסית של משתתפים במחקר.

מסקנות: על אף שיעורי ההיענות הנמוכים ניתן לראות בברור שבני הנוער מגיבים למסרים המנוסחים בלשון אמפטית. המחקר יסייע לקובעי מדיניות לנסח מסרים בפלטפורמות רשמיות וברשתות החברתיות.

תאריך סיום המחקר: 12/2020