חוקרים: רחל ניסנהולץ-גנות¹, נורית ניראל¹

רקע: מערכת היחסים בין רופאים לחברות תרופות תורמת לקידום הרפואה אך גם מעלה חשש להשפעה על ההתנהגות המרשמית של הרופאים וחשש להשפעה על ההוצאה לבריאות. בישראל החלה בשנים האחרונות מגמה של הסדרה חקיקתית למערכת יחסים זו.

מטרות: לבחון האם התערבות המחוקק אכן מסדירה את מערכת היחסים ומהי עמדתם של הגורמים השונים ביחס לדרך שיש לטפל במערכת היחסים הנדונה.

שיטה: 1. ראיונות עומק חצי מובנים בקרב בכירים (משרד הבריאות, קופות חולים, חברות תרופות, איגודים רפואיים וארגוני חולים).
2. ניתוח מאגרי מידע על תרומות במערכת הבריאות (משרד הבריאות; ההסתדרות הרפואית; פארמה ישראל).

ממצאים עיקריים: בשנים האחרונות התרחשו מספר שינויים בקשר בין רופאים לחברות התרופות, למשל:
1. מעבר מיחסי מתנה ליחסים המבוססים על הסכמות חוזיות.
2. עליה בדיווח על תרומות אך חוסר בהירות ביחס ליעודן.
לדעת מרבית המרואיינים השינויים הללו אינם נובעים מהחקיקה בישראל אלא מקודים אתיים של החברות הרב-לאומיות.

מסקנות: צמצום ההשפעה של מערכת היחסים הנדונה על מערכת הבריאות ומרכיביה יכול להיעשות במספר דרכים, וביניהן: העמקת השקיפות והרחבת הדיווח על תגמולים שאינם מדווחים כיום והרחבת החינוך הרפואי לגבי ההשפעה הפוטנציאלית של חברת התרופות על הרופאים. פתרונות אלו יכולים להיות בסיס לשיח עתידי בהובלת משרד הבריאות.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: על מנת ליצור גבולות למערכת היחסים הנדונה על המחוקק לגבש מדיניות שתכלול הן קביעת גבולות לקשר, שיציבו רף התנהגות ראוי בעיני המחוקק והן הרחבת המידע המועבר מחברות התרופות למחוקק ולציבור.

תאריך סיום המחקר: 09/2014