חוקרים: אורלי טמיר¹

רקע: מחקרים שבוצעו לאחר כניסתה לתוקף בישראל של רגולציית סימון מוצרי המזון הדגימו השפעות חיוביות, אולם לא נבדקו השפעות שליליות על הציבור.

מטרות: 1. ללמוד אודות השפעות לוואי של מדיניות סימון מוצרי מזון במדינות בעולם ודרכי התמודדות עימן.
2. לזהות השפעות לוואי של רגולציית סימון שיפוטי למוצרי המזון בישראל, לאמוד את היקפן ומידת השפעתן.
3. להגדיר דרכים ואמצעים לצמצום השפעות הלוואי של הרגולציה לפי תת-קבוצות ולפי סוג ההשפעה.

שיטה: נבחנו תוכניות בעולם לסימון מוצרי מזון ובוצע סקר מקוון שכלל 3292 יהודים וערבים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל. שאלון המחקר עסק בהיכרות עם הסימון, תמיכה בסימון ועמדות כלפיו, התנהגות רכישת מזון בהקשר לסימון, תפיסה ביחס לאנשים שצורכים מוצרים עם סימון והתנהגויות אכילה שליליות בעקבות הסימון. ממצאי הסקר נדונו עם מקבלי החלטות ומיישמי מדיניות מתחום קידום בריאות.

ממצאים עיקריים: ההשפעות השליליות המרכזיות שעלו: צמצום/הימנעות מרכישה של מוצרים המסומנים בירוק, הנתפסים כיקרים; בלבול לגבי מוצרי המזון המומלצים בגלל אי-הבנה של משמעות הסימון או היעדרו; תחושות לא טובות מהצבע האדום של הסימון עד רתיעה; התעלמות מהסימון בשל חוסר אמון בהגדרות המקצועיות שבבסיס הסימון; התנהגויות אכילה שליליות בעקבות הסימון. בין קבוצות האוכלוסייה במחקר נמצאה עקביות בחלק מההשפעות. שוני נמצא קשור במאפיינים דמוגרפיים-כלכליים בכל קבוצת אוכלוסייה.

מסקנות: לרגולציית סימון המוצרים קיימות השפעות לא רצויות שמקורן בעיקר בפערים בידע והבנה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: נדרש להסביר הרציונל לסימון, ההגדרות המקצועיות לפיו נקבע, משמעותו ומשמעות היעדרו. זאת בהתאמה למאפיינים ספציפיים בכל קבוצת אוכלוסייה ובמיקוד לאלו שרגישים יותר להשפעות השליליות.

תאריך סיום המחקר: 12/2023