חוקרים: דינה ון-דייק¹, אורלי גרינשטיין-כהן¹, רינת אברהם¹, אורלי קרוב^1,2

רקע: סיעוד-מרחוק (Telenursing) מאפשר תקשורת עם מטופלים וניטור מצבם באמצעים דיגיטליים דרך שיחות טלפון, הודעות מוקלטות או כתובות, ושיחות וידאו. בריאות הציבור, בהיותו תחום שאינו אקוטי, הוא הראשון ששירותיו נפגעים במצבי חירום, ולכן ראוי לחזק את השימוש בסיעוד-מרחוק בתחום זה. המחקר התמקד באחיות בריאות הציבור בתחנות טיפות חלב במחוזות דרום, צפון ומרכז.

מטרות: לבדוק את היקף ואופן השימוש בסיעוד מרחוק בשירותי בריאות הציבור, ולזהות משתנים מעכבים ומעודדים שימוש.

שיטה: מחקר משולב שיטות. החלק האיכותני כלל 19 ראיונות עומק עם אחיות בריאות הציבור בתפקידי שטח וניהול, והחלק הכמותי כלל סקר אינטרנטי שהופץ ל-279 אחיות בשלושת המחוזות.

ממצאים עיקריים: הראיונות העלו גורמים מקדמים כמו הרחבת הנגישות והעשרת הידע של ההורים, לצד גורמים מעכבים כגון מחסור בקשר אישי במפגשים פרונטליים. האחיות הציעו שסיעוד מרחוק מתאים בעיקר למעקב והדרכת הורים אך אינו תחליף לביקורים במרפאה.
המחקר הכמותי הראה קושי בשימוש בסיעוד-מרחוק במרפאות טיפות-חלב, כאשר מחסור בתשתיות נמצא כגורם מעכב מרכזי. חסמים נוספים כללו מחסור בהכשרה, עומס עבודה, והעדפה למפגשים פרונטליים. משתנים מנבאים לשימוש כללו אוריינות דיגיטלית, עמדות חיוביות, מסוגלות עצמית ונורמות חברתיות. ניתוח רב-משתני הדגיש את הקשר בין עמדות ומסוגלות עצמית לבין כוונות השימוש בסיעוד-מרחוק.

מסקנות: השימוש בסיעוד מרחוק בקרב אחיות בריאות הציבור אינו מספק, ויש צורך בקידום השימוש בסיעוד-מרחוק, בעיקר במציאות הביטחונית הנוכחית.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: אנו ממליצים על שיפור תשתיות טכנולוגיות, הכשרה מקצועית לאחיות, קידום שינוי עמדות, תמיכה מערכתית וניהולית, והתאמת השירותים לאוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה. יישום ההמלצות עשוי לשפר את הנגישות, שביעות הרצון והיעילות של שירותי סיעוד מרחוק, תוך צמצום הפערים בין המחוזות.

תאריך סיום המחקר: 12/2024