הרשומה הרפואית הממוחשבת (רר"מ) בבתי החולים: נכס או נטל?
חוקרים: אסתר בריינין1, ירון מושקט2, מירה מרם-אדרי 2, איילה מרדכי-מכנס2, אנה אופיר3
- המרכז האקדמי רופין
- שירותי בריאות כללית
- המרכז הרפואי הלל יפה
רקע: רקע מדעי : המחקר ביקש לבחון האם השימוש בקמליון הוא נכס או נטל בעיני צוותים רפואיים בשני בתי חולים. כיוון שהרר"מ היא טכנולוגיה משתנה, שיכולה להיות מותאמת לצרכי משתמשים שונים, המחקר מתבסס על הגישה הסוציו-חומרית (sociomateriality) לטכנולוגיה. גישה זו רואה במשתמשים ובטכנולוגיה שתי ישויות משולבות המשפיעות ומושפעות זו מזו בתהליך מתמשך. הם מפרשים אותה בצורות שונות ובהתאם לכך משלבים אותה בשגרות עבודתם. התוצאה יכולה להיות מיצוי חלקי של יכולותיה.
מטרות: לבחון את ההבדלים בשימוש ברר"מ במתן שרות רפואי בקרב קבוצות עיסוקיות שונות, לתאר את תפיסות המשתמשים ברר"מ כנכס או כנטל ואת הערכותיהם לגבי הערך המוסף של שינוי זה.
שיטה: מחקר מרובה שיטות באמצעות: 170 תצפיות, 81 ראיונות עומק עם צוותים רפואיים ושאלון שהועבר בישיבות צוות ל-280 רופאים, 330 אחיות, 98 אנשי פרה-רפואיים ו- 83 מנהלים של הקבוצות הללו.
ממצאים עיקריים: קמליון מקדמת את תהליכי הסטנדרטיזציה הרפואיים. מהתצפיות נמצא גיוון רב בשימוש בה בתוך אותן שגרות (routines) ארגוניות ובין קבוצות עיסוקיות שונות. בסקר ובראיונות, לצד שביעות רצון גבוהה מהאינטגרציה במידע וריכוז הנתונים בתיק ממוחשב, יש תלונות רבות על שימוש מסורבל, עומס מידע ופגיעה בקשר עם המטופלים.
מסקנות: יש הבדלים במיצוי היכולות של קמליון בין קבוצות עיסוקיות שונות ויש קושי להתאים אותה למשתמשים שונים. ההבדלים הללו והגיוון הרב באופני השימוש בה מעכבים את השגת מטרות-העל שהארגון הציב לעצמו בתכנון השינוי.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הטמעה של רר"מ איננה מסתיימת לאחר אקרדיטציה. מקבלי ההחלטות צריכים להקצות משאבים ולתכנן את השלבים המתקדמים של ההטמעה לצורך שידרוג מהיר יותר של התשתית הטכנולוגית מחד ולהציב יעדי שימוש מתקדמים יותר ברר"מ מאידך, בעיקר בדרג הניהולי, אשר בשלב הזה ממצה את יכולותיה של קמליון, מעבר להכנסת נתונים, במידה מוגבלת.
מס’ מחקר: ר/2015/196
תאריך סיום המחקר: 09/2020