חוקרים: אנה זיסברג¹, נורית גור-יעיש², אפרת שדמי¹

רקע: למרות ההיקף הנרחב של תמיכת בני-משפחה בזקן באשפוז, השפעתה על תוצאים מדווחי-מטופל (Patient-reported outcomes, PROs) בהקשרים תרבותיים שונים אינה ברורה.

מטרות: 1. לבחון את החוויות ואת משמעות תפקידי המטופלים, בני-משפחה ואנשי מקצוע/צוות בהקשר לתמיכה רגשית ופיזית בזקן המאושפז, תוך התייחסות להקשר התרבותי.
2. לבחון את הקשרים בין הטיפול באשפוז, תמיכה של בני-משפחה לבין PROs.

שיטה: שיטות משלובות (Mixed methods) הכוללות סקר פרוספקטיבי של 174 דיאדות של זקן מאושפז ובן משפחה (348 משתתפים), ו- 453 אנשי צוות; וראיונות פרטניים מובנים למחצה עם 11 דיאדות (22 משתתפים), ו- 11 אחיות. במהלך האשפוז נאספו מאפייני PROs , הערכת התפקיד והטיפול שניתן על-ידי הצוות ובני-המשפחה ורקע תרבותי.

ממצאים עיקריים: בני-המשפחה שהו בבית-החולים כ- 8 שעות ביום ו- 13% מהם שהו בלילה. נמצאו הבדלים בתפיסות של קבוצות המשתתפים לגבי האחריות וכמות התמיכה האינסטרומנטלית והרגשית הניתנים על-ידי הצוות ובני-המשפחה. עזרה אינסטרומנטלית ועידוד ניידות על-ידי בני-משפחה נמצאו קשורים לירידה תפקודית ולעלייה בדיכאון ובחרדה, בעוד
שטיפול אינסטרומנטלי על-ידי הצוות קשור ל- PROs טובים יותר. זקנים במצב בריאותי דומה ורקע תרבותי שונה מדווחים על הבדלים בתמיכה הניתנת על-ידי בני-משפחה.

מסקנות: הממצאים מתארים מגוון תפיסות לגבי תמי כת בני-משפחה באשפוז הקשורה לתפקודו ולבריאותו הנפשית של הזקן.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: כדי לקדם תוצאות מדווחות על ידי מטופלים (PROs), עדיף שתמיכה אינסטרומנטלית תינתן על ידי צוות בית החולים במקום להסתמך רק על בני משפחה. 2. יש לדון בטיפול תפקודי בבית חולים בשיתוף פעולה בתוך צוות בין-מקצועי, כולל המטופל ובני משפחתו. 3. יש חשיבות מכרעת לכך שתקשורת זו תהיה מותאמת לנורמות התרבותיות ולהעדפותיו האישיות של המטופל.

תאריך סיום המחקר: 11/2022