חוקרים: רונית קלדרון-מרגלית ¹, אורה פלטיאל ¹, אורלי מנור¹, דינה יפה¹, עמיר שמואלי¹, אריה בן יהודה²

רקע: תכנית המדדים הלאומית לרפואת הקהילה אוספת מידע בנוגע לאיכות הטיפול הקהילתי בישראל משנת 2002.

מטרות: להעריך האם שיפור באיכות הטיפול קשור בשינוי במצב הבריאות בישראל.

שיטה: מחקר אקולוגי בו נבחנו שינויים במדדי האיכות בשנים 2002-2010 ושינויים במדדי בריאות שניתן לקשור אותם למדדי איכות הטיפול. נבחנו שינויים במגמות בתחלואה ותמותה בעקבות הפעלת המדדים. נבחנו שינויים במחלות עבורן אין מדדי איכות הטיפול ובוצעו השוואות בינלאומיות.

ממצאים עיקריים: חיסונים בבני 65+: שיעור קבלת החיסונים לשפעת ופנאומוקוק הגיעו עד 60% וכ-75%, בהתאמה. האישפוזים בעונת החורף בבני 65+ ירדו בכ-26%, אך לא נצפו מגמות באישפוזים ובתמותה מדלקת-ריאות ושפעת. סיקור לסרטן המעי הגס: שיעור הנבדקים לדם-סמוי בצואה או קולונוסקופיה עלה מ-12% ל-54%. ב-2000-2010, היארעות סרטן המעי הגס בבני 50-74 ירדה באוכלוסיה היהודית, לא השתנתה בנשים ערביות ועלתה בגברים ערביים ב-33%. במקביל, נצפתה עליה ניכרת בסרטן מקומי וירידה בסרטן המפושט, ומגמה זו התחזקה לאחר הכנסת המדד. סוכרת: נצפו שיפורים בפרופורצית הסוכרתיים הבלתי-מאוזנים, באיזון כולסטרול ובביצוע בדיקות לאיתור חלבון בשתן. נצפו ירידות בעיוורון ובקטיעות הגפיים בשל סוכרת, ובשיעור התמותה מסוכרת, עם התחזקות המגמה באוכלוסייה הערבית.

מסקנות: הקשרים שנמצאו מציעים כי לשיפור הטיפול בקהילה ישנה השלכה על בריאות הציבור.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש לחזור על מחקר זה בעתיד ואף לבצע מחקרים ברמה הפרטנית כדי לאשש ממצאים אלה.

תאריך סיום המחקר: 10/2015