חוקרים: אמנון להד¹, איתי שוורץ², אלון אייזנברג¹, עדי אלקלעי³

רקע: כיצד רופאי משפחה מגיבים לעומס עבודה? קיימים מחקרים העוסקים בסוגית הקשר בין עומס לבין התנהגות במקום העבודה בתחומים אחרים כגון מסעדות , ייעוץ משפטי וחנויות. . כמו כן, הקשר בין עומס ותפקוד במערכת הבריאות נלמד בהקש ר ש ל בתי חולים. למיטב יד יעתנו אין מחקר אשר בוחן סוגיה זו באופן מעמיק עבור המקרה של רופא המשפחה . עובדה זו מפתיעה שכן חשיבותה של שאלה זו מוכרת בספרות. יש המציינים שרפואת משפחה היא ההקשר החשוב ביותר בו שאלה זו מתעוררת , בין היתר בגלל החשיבות של ההחלטות של רופא המשפחה
אשר להן השפעות על אופן הטיפול וניתוב החולה במערכת הבריאות.

מטרות: ללמוד על הקשר בין עומס והתנהגות רופא המשפחה.

שיטה: מחקר רטרוספקטיבי המשתמש בנתונים על -כ 750,000 ביקור ים המהווים את כלל הביקורים ב-11 מרפאות של כללית מחוז ירושלים בשנים 2011-2014. אנחנו עושים שימוש בהיעדרויות של ר ופאים עמיתים בקופה כמקור אקסוגני להשתנות בעומס על הרופא ובע זרתן ל ומד ים על הקשר בין עומס עבודה לבין התנהגות הרופא . פורמלית נעשה שימוש בהיעדרות כמשתנה ע זר (Instrumental variables approach)

ממצאים עיקריים: עומס עבודה מביא לירידה בהפניות למומחים ולבדיקות מעבדה. אין ראיה לשינוי מובהק במרשמים למשככי כאבים ובהפניות לחדרי מיון. נמצאה עליה לא מובהקת במרשמים לאנטיביוטיקה.

מסקנות: זמן הרופט הוא משלים (ולא תחליפי) לכלי אבחנה)

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: המחקר מראה שעבודה בעומס מוגבר אינה משפיעה על הטיפול בבעיות שדורשות מענה כגון תרופה. מאידך, בירור נושאים המצריך הפניות לרפואה יועצת או למעבדה יורד. יתכן שהדבר מלמד שההשלכות של עבודה תחת עומס משקפת ירידה ב"תחזוקה" שוטפת והתמקדות ב"כיבוי שריפות"

תאריך סיום המחקר: 05/2021