חוקרים: אבי צפריר¹, טליה מירון-שץ²

רקע: לישראל שיעור טיפולי ה-IVF הגבוה בעולם, ולצידם, שיעורי הצלחה נמוכים משמעותית. הסיבה - האחוז הגבוה של נשים בגיל מתקדם הפונות לטיפול. שיערנו שהפנייה לטיפולים חסרי תוחלת נובעת מהערכת-יתר של הצלחת הטיפולים ע"י הנשים, למרות המידע שמקבלות על סיכויי ההצלחה הנמוכים.

מטרות: לבחון האם נשים העוברות טיפולי פוריות מעריכות נכון את סיכוייהן, ומקבלות החלטה מושכלת לגבי הטיפול.

שיטה: שאלונים הועברו ל-80 נשים בטיפולי IVF מביציותיהן שלהן ול-12 נשים בטיפולים מתרומת ביציות.
השאלון בחן הבנת הנשים לגבי סיכויי ההצלחה שלהן ב-IVF, מביציותיהן ומתרומה, את הידע שקיבלו מהרופא ואת יכולתן המספרית.

ממצאים עיקריים: המשתתפות העריכו את סיכויי ההצלחה בטיפול הקרוב ב-32% ± 47.6 זאת למרות עדויות מדעיות שמדובר בכ-5%. כמעט 80% מהנשים דיווחו שהצוות הרפואי מסר מידע לגבי סיכויי הצלחה, אותו אחוז מהנשים דיווח שהיו ממשיכות בטיפולי הפוריות בכל מקרה. רק 13% מהנשים השיבו נכון על כל השאלות של יכולת מספרית.

מסקנות: קיים פער בין הערכת הסיכוי הסובייקטיבית של נשים לגבי הצלחה בטיפולי פוריות, לבין הסיכויים כפי שנמסרו ע"י רופאיהן.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: ציפיות ריאליות מחוברות להסתברות גבוהה יותר להימנע מטיפולים חסרי תוחלת ולבחירה בטיפולים אפקטיביים כגון תרומת ביציות. כיום מתקיים פער בהערכה של הנשים את סיכויי ההצלחה של טיפוליהן בגיל מבוגר. יש לספק מידע לנשים בגיל 45-43 לגבי סיכוייהן כדי לצמצם הפער.

תאריך סיום המחקר: 07/2017