חוקרים: רונן ארבל¹, יוסף פליסקין²

רקע: האמצעים שננקטו בישראל להתמודדות עם הקורונה ב2020 (בעיקר סגר כללי ממושך) בוצעו ללא ניתוח עלות/מועילות. קמפיין ההתחסנות מסיבי של האוכלוסייה החל מ2021, עשוי להיות בעל יחס עלות/מועילות טוב משמעותית.

מטרות: א. הערכת ההשפעה הכלכלית של צעדי מדיניות שונים בטיפול במגיפה אל מול תוצאי הבריאות שהושגו בישראל.
ב. איתור שיטה שתאפשר שיפור משמעותי של יחס העלות/מועילות של האמצעים לטיפול במגיפה.

שיטה: א. ארגון בסיס נתונים הכולל את תוצאי הבריאות, מדדי סגר, ועלויות.
ב. מידול ההשפעה של האמצעים השונים לטיפול במגיפה על מדדי התמותה מקורונה.
ג. השוואת העלות למניעת מוות מקורונה בין האמצעים השונים (סגר מול חיסון)

ממצאים עיקריים: א. הסגר הראשון מנע 1,022 מקרי מוות מקורונה, והסגר השני מנע 1,970 מקרים. קמפיין החיסונים מנע 4,750 מקרי מוות בחציון הראשון של 2021.
ב. עלות הסגר הראשון מוערכת ב36.4-38.6 מיליארד ₪, והשני ב18-21 מיליארד ₪. לעומתם עלות החיסונים מוערכת ב1 מיליארד ₪.
ב. העלות למניעת מקרה מוות אחד ע"י סגר היא בין 10-36 מיליון ₪, לעומת 210,000 ₪ בלבד באמצעות חיסונים.

מסקנות: א. הטלת סגר מלא הינו אמצעי שחורג מכל אמות המידה של עלות/מועילות.
ב. הקפדה על רמת חיסוניות גבוהה באוכלוסייה בסיכון (כדוגמת מתן הבוסטר), הינו האמצעי המועיל והכלכלי ביותר למניעת מוות קורונה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: לאור התמשכות מגפת הקורונה, הקפדה על רמת חיסוניות גבוהה של האוכלוסייה באופן רציף, תאפשר למנוע תמותה מהמחלה בעלות סבירה.

תאריך סיום המחקר: 11/2021